כל מה שרצית לדעת על אבודה ממנו ומכל אדם:
בהלכה, אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם הוא כלל בהלכות השבת אבדה, שלפיו אין חיוב להשיב אבדה במקרה שהיא נמצאה במקום שבו אין אפשרות סבירה להצילה משם, וזאת ללא תלות בקיומם של סימנים.
מקור ההלכה במקרא, לפי דרשת חז"ל:.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מניין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת? שנאמר: "כן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה", מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם.
יצאה זו שאבודה ממנו ואבודה מכל אדם.
— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ז, עמוד א'מקור נוסף מצינו בדברי רבי שמעון בן אלעזר:וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס, ומן זוטו של ים ומשלוליתו של נהר.
.
.
הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן".
— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ד, עמוד א'הראשונים חלוקים בטעם דין זה: יש אומרים שהוא דין ייאוש, כיוון שאבודה ממנו ומכל אדם הרי מתייאש ממנה.
דין הפקר.
דין נפרד: התורה התירה חפץ שאבוד ממנו ומכל אדם.
מבין האחרונים, רבי שמואל רוזובסקי דן בשאלה: האם הדין "אבודה ממנו ומכל אדם" הוא סימן או סיבה; כלומר, האם העובדה שהאבדה אבודה מכל אדם בעולם היא המתרת אותה, או שמא צריך שהאבדה תהיה אבודה רק מהמאבד, אלא שכל עוד לא אבודה מכל אדם הרי היא עדיין לא אבודה לגמרי מהמאבד שכן אדם אחר יכול להחזירה לו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאבודה ממנו ומכל אדם:
•השבת אבדה
•בבא מציעא: סוגיות תלמודיות