כל מה שרצית לדעת על אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה:
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה הינה סוגיה דתית-פילוסופית מרכזית ביהדות ובדתות אחרות.
פסוק זה, המוזכר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח ובספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב', משמעותו היא שבנים נושאים את העוונות של אבותיהם.
הפסוק מובא כתיאור מצב קיים ובתקווה לעתיד בו המציאות הזאת תשתנה וכל אחד יהיה אחראי לעוונותיו הוא, ולא ישא באחריות לעוונות אבותיו.
הסוגיה הזאת מערערת את יסודות תפיסת תורת הגמול על ידי הרחבת גבולות האחריות מעבר לאחריות האישית של האדם על מעשיו ובהתאם לכך הצגת האפשרות של ענישה על מעשים שביצע אחר – אחד האבות.
פסוק זה הוביל הוגי דעות לעסוק גם במהותה ומוסריותה של אלוהות הנוקטת גישה זו או הנמנעת ממנה.
במסכת אבות ניתן לפסוק זה פירוש המבהיר שעוון אבות יוטל על הבנים רק אם ימשיכו במעשי אבותיהם, כי עוון של דורות חמור יותר מעוון של פרט אחד.