כל מה שרצית לדעת על אבו נואס:
אַבּוּ נֻוַאס אלְ-חַסַן בְּן הַאנִא אלְ-חַכַּמִיּ (בערבית: أبو نواس الحسن بن هانئ الحكمي; 750–810 או 815) היה משורר ערבי.
שלט בכל סגנונות השירה בשפה הערבית הקלאסית.
חיבוריו נכללו, בין היתר, בסיפורי אלף לילה ולילה.
אבו נואס נולד בעיר אהוואז שבאיראן.
הוא לא הכיר את אביו, אך ידוע שהוא היה ערבי, שמו היה האנִא, והוא היה חייל בצבאו של מרואן השני.
שם אמו הפרסייה היה גולבן והיא הייתה אורגת.
כינויו, "אבו נואס", דבק בו בזכות תלתליו הארוכים.
בעודו ילד מכרה אותו אמו לעבדות אצל חנווני מתימן, שלקח אותו לעבוד בחנותו בבצרה.
שם משך את תשומת לבו של המשורר ואלִבה בן אל-חובאב (والبة بن الحباب) שקנה אותו ואימצו לבן.
ואליבה לימד את אבו נואס דת, מדעים ושירה.
בהמשך חייו עבר להתגורר בבגדאד, שם קנה לעצמו שם של משורר מקורי וחדשני שעסק בחיי העיר, להבדיל מרוב המשוררים של תקופתו שעסקו בחיי המדבר.
בפרט, עסק בחיי הוללות, שתיית יין, ואהבה חד-מינית לנערים.
הוא נאלץ להימלט למצרים, לאחר שפרסם שיר שהילל את הברמכים, שהח'ליף הארון א-רשיד נלחם בהם.
הוא שב לבגדאד לאחר מותו של א-רשיד בשנת 809.
לאל-אמין, בנו של א-רשיד שירש את שלטונו, היה טעם דומה לזה של אבו נואס בחיי הוללות.
תחת שלטונו אבו נואס היה בשיא פוריותו.
למרות זאת, הוללותו של אבו נואס הייתה מוגזמת, והוא נשלח לכלא.
בשנת 813 הרג צבאו של אחיו של אל-אמין, אל-מאמון, את אל-אמין, ואל-מאמון ירש את השלטון.
אל-מאמון היה אדוק בדתו והתנגד להוללות של אל-אמין ואבו נואס.
שיריו של אבו נואס מתקופה זו היללו את הדת והתנגדו להוללות.
למרות ניסיונו לחזור בתשובה, הוא מת בכלא בשנת 810 או 815.
נודעה לו השפעה על שירתם של עומר כיאם וחאפז.