רמז – עזרה ופתרונות

אבי בלשניקוב

כל מה שרצית לדעת על אבי בלשניקוב:
אברהם (אבי) בלשניקוב (נולד ב-20 במרץ 1966) הוא נציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר ויושב ראש ערוץ 10.
לשעבר סמנכ"ל מכון היצוא (2002–2005), מנכ"ל משרד התקשורת (2005–2006), מנכ"ל הכנסת (2006–2009) ומנכ"ל משרד מבקר המדינה (2009).
בלשניקוב החל את דרכו הציבורית ב-1988 כשהחל לכהן כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת שמעון שטרית‏.
בשנות ה-90 כיהן כיועץ פוליטי לשר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט.
לאחר שהוקמה ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-1996, עבר לעבוד כראש לשכתו של השר לביטחון פנים, אביגדור קהלני.
בתפקידו זה נחקר בלשניקוב במשטרת ישראל בחשד שהעביר מידע פנים לעופר נמרודי, מו"ל מעריב, אותו ביקר בלשניקוב בעת שנמרודי ריצה עונש מאסר בעקבות פרשת האזנות הסתר לבכירי ידיעות אחרונות‏.
בגין הפרשה הוגש כתב אישום נגד קהלני; הוא הואשם במשפטו בגילוי מידע סודי על שלבי החקירה נגד עופר נמרודי, בעבירה של הפרת אמונים ובשיבוש הליכי חקירה ומשפט – אך זוכה לחלוטין בבית משפט השלום ביולי 2002.
בשנת 1999 הצטרף לאשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר, פנינה רוזנבלום, והתמודד עימה בבחירות לכנסת החמש עשרה כמספר 2 ברשימתה העצמאית לכנסת – "פנינה רוזנבלום".
הרשימה לא נבחרה לכנסת.
באותה שנה עבר לעבוד עם השרה להגנת הסביבה, דליה איציק, כעוזרה הבכיר לעניין ביצוע חוק רשות השידור, שאיציק הופקדה לטפל בו כשרה הממונה על הרשות.
מאז נחשב אחד ממקורביה של איציק.
בשנת 2002 מונתה איציק לשרת התעשייה והמסחר בממשלת שרון הראשונה, ובלשניקוב עבר לשמש כיועץ בכיר וראש מטה השרה, אז שימש גם כחבר מינהל מרכז ההשקעות‏.
הוא היה בין האנשים שהפצירו באיציק לא להתמנות לשגרירת ישראל בלונדון, כאשר מינוי זה עלה לדיון על ידי שר החוץ, שמעון פרס.
כשאיציק מונתה ליו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת ה-16, בלשינקוב החליט לא לעבור עימה לכנסת ולהיות מנהל הסיעה או עוזרה הפרלמנטרי.
עם זאת, הוא המשיך להיות מקורב אליה וייעץ לה בנושאים פוליטיים שונים.
הוא עבר לעסקים פרטיים ושימש כסמנכ"ל מכון היצוא הישראלי.
בלשניקוב כיהן בתפקידים ציבוריים שונים: חבר בדירקטוריון קרתא, חבר ברשות לפיתוח ירושלים, חבר במועצה לחילופי נוער צעירים, ויו"ר הקרן לצער בעלי חיים.
בשנת 2005 שבה איציק לממשלה כשרת התקשורת ומינתה את בלשניקוב למנכ"ל משרד התקשורת כמינוי אישי שלה.
לאחר פרישתה מן המשרד, נשאר בתפקידו תחת השרים אריאל שרון ואברהם הירשזון.
ב-7 ביוני 2006, לאחר מינוי דליה איציק ליו"ר הכנסת, מונה בלשניקוב למנכ"ל הכנסת, תפקיד שעל הקמתו החליטה איציק לאחר היבחרה, בהמלצת ועדת גלנור, שקבעה כבר בשנת 2000 שיש צורך בתפקיד.
לצד איציק הנחיל את קוד הלבוש שאסר על הכניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס‏.
בלשניקוב זכה בתביעת דיבה שהגיש נגד פרופ' גבריאל מוקד, שכינה אותו "פקיד עלוב ונבל"‏.
ב-12 בפברואר 2007, איציק שכיהנה כממלאת-מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה, מינתה את בלשניקוב למנכ"ל בית הנשיא בפועל במקומו של המנכ"ל משה גורל, שנאלץ לפרוש מתפקידו מפאת טעמי בריאות.
בלשינקוב שימש במקביל בשני התפקידים עד לבחירתו של שמעון פרס לנשיא מדינת ישראל ולאחר מכן החליפה אותו בתפקיד אפרת דובדבני, שכיהנה בעבר כמנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה.
לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוחלף בלשניקוב בדן לנדאו ומונה על ידי מיכה לינדנשטראוס לשמש מנכ"ל משרד מבקר המדינה.
חודשיים בלבד לאחר מינויו נאלץ בלשניקוב להתפטר מתפקידו, בעקבות תחקירים של כתבי "ערוץ 2" חיים ריבלין ועמית סגל ותחקירן "ישראל היום" מוטי גילת בנוגע לחריגה מכללי מנהל תקין בעבודת הכנסת, בין היתר ביחס למעורבותו בשיפוץ דירתה של יושבת ראש הכנסת, דליה איציק‏.
בחודש מאי 2010 פרסם המבקר את הדו"ח בנושא ולא אימץ את הטענות שעלו בתחקיר.
מבקר המדינה קבע כי לא היו פגמים מהותיים בהתנהלות מינהל הכנסת.
ב-6 ביולי 2009 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר ומנהל את עסקיו בישראל ובמדינות נוספות באירופה.
ב-2012, לאחר כהונה בת כשנה וחצי כדירקטור ב"ערוץ 10", מונה בלשניקוב ליושב ראש הערוץ.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאבי בלשניקוב:
פעילים פוליטיים ישראלים
מנכ"לי משרד התקשורת
דירקטורים ישראלים
עובדי משרד מבקר המדינה

Exit mobile version