כל מה שרצית לדעת על אב (משפחה):
אָב, או אַבָּא, הוא ההורה הזכר של ילד.
קשרי אב-ילד הם הגורם המגדיר את תפקיד האב .
מעורבות גבוהה של אב בחיי ילדיו ודמות אב פעילה משפרת את יציבותו החברתית של הילד, את הישגיו הלימודיים ואף את סיכוייו לחיי נישואים יציבים.
במחקרים נמצא כי ילדים שחוו מעורבות גבוהה יותר של אביהם בחייהם קיבלו תוצאות גבוהות יותר בהערכות התפתחות קוגניטיבית, הפגינו מיומנויות חברתיות משופרות ופחות בעיות התנהגותיות.
ילדים עם קשרים טובים לאבותיהם הם אף ילדים סקרנים יותר באשר לסובב אותם ומפתחים כישורים משופרים לפתרון בעיות.
לטענת דה טוקוויל, ברומא העתיקה ובמשפחות פטריארכליות "הבעל והאב היו בעל סמכות פוליטית ושימשו כמתווך שבין בני הבית לבין המדינה" .
בתרבות המערב הייתה זהות בין פטריארכליות וסמכות.
במחצית השנייה של המאה ה-19 חלה עלייה בסמכות האב על בני ביתו כולל עליה בדרישה לציות מוחלט של ילדים לאביהם.
בדומה לאמהות, ניתן לסווג גם אבות אנושיים בהתאם ליחסיהם הביולוגיים, החברתיים, או החוקיים עם ילדיהם.
באופן היסטורי היחס הביולוגי הוא שהגדיר אבהות.
אולם הוכחת אבהות הייתה בעייתית ולעתים קרובות מוסכמות חברתיות הן שהגדירו את אבהותו של אדם, זאת אומרת, הבעל של אם הילד.
שיטה זו של הגדרת האבהות שלטה בחברה המערבית מן ימי רומא העתיקה וקיבלה ביטוי באמרה הלטינית הידועה: "קיימת תמיד ודאות באם; האב הוא מי שהנישואים מצביעים עליו.
" (בלטינית: Mater semper certa; pater est quem nuptiae demonstrant).
כך גם במשפט העברי הקובע: "רוב בעילות אחר הבעל".
גישה היסטורית זו השתנתה בחברות מערביות רבות עם מציאת בדיקה גנטית, שהיא בדיקה מדעית מדויקת לזיהוי האב.
כתוצאה מהתפתחות מדעית זו החקיקה בנושא קביעת אבהות עוברת שינויים מהירים ומשמעותיים במדינות רבות.
כך בארצות הברית, חוק ההורות האחיד (באנגלית: Uniform Parentage Act, 2002) מאפשר כפיית ביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות על ידי בית המשפט.
על חוסר הסימטריה ביחסים שבין האב לבניו עמד השל"ה בספרו "שני לוחות הברית": "אמרו במשל הדיוט: אב אחד מפרנס עשרה בניו באהבה וברצון ועשרה בנים לא מפרנסים באהבה וברצון אב אחד שלהם".
נלקח מויקיפדיה