אהבת הגורל

כל מה שרצית לדעת על אהבת הגורל:
אהבת הגורל (בלטינית: Amor Fati) הוא מונח המתאר מישהו הרואה את כל מה שקורה לו, כולל ייסורים ואובדן, כחלק בלתי נמנע של המציאות.
המדובר במי שחושב כי כל מה שקורה הוא בגדר בלתי נמנע המוביל למטרה מסוימת, ולכן רואה זאת בעין יפה.
מונח זה מופיע שוב ושוב בכתביו של הפילוסוף פרידריך ניטשה.
בספרו "המדע העליז", סעיף 276, הוא כתב:"יש ברצוני ללמוד עוד ועוד איך לראות כיפה את ההכרח שבכל הדברים; אזי אהיה אחד האנשים המעניקים יופי לדברים.
אהבת הגורל: הבה תהיה אהבתי מעתה ואילך!"בספרו "הנה האיש" 'מדוע אני כה חכם', סעיף 10 נכתב:"נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל.
לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים, ואל תתבוננו במה שלפניכם, במה שמאחריכם או במה שבשמים.
אין די בכך לעמוד בפני הבלתי נמנע, ועוד פחות מזה, להעלים עין ממנו.
כל אידאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה.
"המשמעות שנותן ניטשה בספרו לביטוי זה (אהבת הגורל) היא כי על האדם לאשר מחדש, להסכים ולקבל את כל האירועים שקרו לו במהלך חייו ואת אלה שעוד יקרו לו, ולהגדיר באמצעותם את חייו כחייו שלו.
להסכים שכל מה שקרה לו חייב היה לקרות על מנת שיהיו אלה החיים שלו.
יותר מזה, אין זה מספיק להבין ולקבל שכל מה שקורה הוא הכרחי, על האדם לאהוב את כל מה שקורה לו.
ניטשה מסביר כי גם לאירועים השליליים בחייו של האדם ישנה חשיבות גדולה.
לכישלונות, לחוסר המזל, לסבל וכו'.
כל אלה (יחד עם האירועים החיוביים בחיים) תורמים ומשפיעים על עיצובו ועל דרך התפתחותו של האדם ועוזרים לקבוע ולהגדיר מי הוא.
הוא מוסיף כי האדם לא יכול להיות בררן ולבחור רק באותם חלקים שבו ובחייו אותם הוא אוהב, אלא עליו לקבל גם את אותם חלקים בהם הוא לא בחר ושלא הייתה לו באמת יכולת בחירה בהם.
יחד עם זאת ניטשה מתנגד לפטאליזם השולל לחלוטין קיום של בחירה חופשית.
בזאת ניטשה הולך בעקבותיהם של חכמי האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית שקראו לנו לא להיות מוטרדים במחשבות על העבר ולא לשגות בתקוות לעתיד, אלא לקבל את המציאות כפי שהיא:"כדי שחייך לא יטרידוך לעולם, אל נא תהרהר בכל הצרות העתידות העתידות לבוא עליך, אלא שאל את עצמך בכל רגע 'האם מאורע זה כה קשה מנשוא עד כי לא אוכל לעמוד בו?' זכור נא כי מה שמכביד עליך איננו ההווה אלא מחשבותיך באשר לעתיד או לעבר.
" (מרקוס אורליוס 'הרהורים' VIII).
דברים אלה תואמים את מחשבתם של הנזירים הבודהיסטים.
ממרה בודהיסטית מפורסמת אומרת כי צריך לחיות כאילו הרגע החשוב ביותר בחיינו הוא זה שבו אנו חיים כאן ועכשיו.
מחשבתו של אנדרה קונט-ספונוויל – פילוסוף צרפתי בן זמננו – גם היא מסתכמת בקריאה להשלים עם המציאות כפי שהיא – מה שבא על ביטויו בביקורתו על התקווה: "לקוות קצת פחות, לאהוב קצת יותר" זה מה שלדעתו מהווה את המפתח לחוכמה.
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאהבת הגורל:
•ויקיפדיה: עריכה – מדעי הרוח
•ביטויים לטיניים