כל מה שרצית לדעת על אום א-זינאת:
אום א-זינאת (בערבית: أمّ الزينات – "אם הקישוטים") היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הכרמל כ-20 קילומטר דרומית מזרחית לחיפה.
במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר על ידי תושביו.
על פי יהודה זיו מקור שמו של הכפר "אום א-זינאת" (מקור היפהפיות) בא לו בעקבות המוניטין שיצאו לבנותיו.
באותו אופן כונתה דרך הגישה אל הכפר "דריב אל ערוס" (דרך החתנים).
הכפר הוקם במאה ה-17 או ה-18, אך ננטש על ידי תושביו הדרוזים בסוף המאה ה-18.
[לכל המשפט] במאה ה-19 הוא יושב בידי מוסלמים בעיקר.
רוב התושבים התפרנסו מחקלאות, ובפרט מייצור שמן זית.
בסוף המאה ה-19 מנו תושבי הכפר כ-350 נפש.
בתקופת שלטון המנדט הבריטי התרחב הכפר ומספר תושביו הגיע בשנת 1931 לכדי 1,029 נפש.
על פי סקר הכפרים מ-1945 הוערכה כמות התושבים בכפר 1,470 נפש וקרקעות הכפר השתרעו על 22,156 דונם, מהם 51 דונם בבעלות יהודית.
בתקופת המרד הערבי הגדול התמקמה בכפר כנופייתו של יוסוף אבו דורה שפגעה קשות בכפרי הדרוזים בכרמל.
במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו.
ב-28 באפריל דיווח עיתון "דבר" על עזיבתם של תושבי הכפר בעקבות ניצחון אנשי ההגנה על הערבים בקרב על חיפה.
ב-15 במאי נכבשה אום-זינאת על ידי כוח מגדוד 14 של חטיבת גולני.
כיבוש הכפר אשר חלש על ואדי מילק הסיר את המכשול האחרון שהיה בו כדי לסכן תנועה חופשית של יהודים בוואדי.
בכפר נותרו המוכתר, כתריסר גברים, ומעט נשים וילדים שגורשו בידי החיילים.
מבני הכפר נהרסו,[דרושה הבהרה] אך שרידים מבית הספר ובית הקברות מצויים כיום ביער קק"ל הסמוך למושב אליקים.