כל מה שרצית לדעת על אוניית קו:
אוניית קו (אנגלית: Ship of the line) היא טיפוס של אוניית מלחמה, שהיה הטיפוס העיקרי של אוניית מלחמה בציי מדינות אירופה החל מן המאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-19.
אוניית הקו התפתחה מהגליאון, אוניית המסחר והמלחמה העיקרית בין המאה ה-16 ל{{ה|מאה ה-18]].
המושג אוניית קו נוצר עם התפתחות הטקטיקה הימית במהלך המאה ה-17.
עד אמצע המאה התנהלו קרבות ימיים ללא סדר כלשהו.
כל אונייה מצאה לעצמה יריב, והתמודדה מולו בדו-קרב אחד מול אחד.
ואולם, במהלך המאה ה-17 החלו הציים, בעיקר הצי הבריטי והצי ההולנדי לסדר את כל אוניות המלחמה בשדרה, כלומר בטור עורפי.
הצי היה נכנס לקרב במערך טורי ארוך, וכך ניתן היה לרכז את האש של כל הספינות, או חלק גדול מהן לפחות, על מטרות מסוימות.
בנוסף, בדרך זו היה מתגלה לאויב רק הצד החמוש והמוגן יותר של הספינות, ואילו הצדדים הפגיעים יותר – החרטום, ובמיוחד הירכתיים – היו מוגנים.
מפקדי הצי הכניסו לטור רק ספינות שהיו יכולות לעמוד באש של ספינות האויב ולהוות חלק משמעותי מכוח האש של הצי שלהן.
מכאן נגזר השם ספינת קו – ספינה היכולה להיות חלק משדרת הקרב.
טקטיקה זו נקבעה בפקודות הצי הבריטי והאדמירלים נצטוו להילחם על פיה; הטקטיקה הוטמעה כה עמוק, עד שגם במלחמת העולם השנייה עדיין ניסו אוניות המערכה להשתמש בה.
אוניית קו הייתה אוניית מפרשים בעלת שלושה תרנים עיקריים.
צוות של אוניית קו מנה כמה מאות מלחים וקצינים; המספר יכול היה לנוע בין 500 איש עד קרוב לאלף.
חימושה העיקרי של אוניית קו הייתה תותחים בקטרים שונים.
מעבר לכך היו המלחים חמושים בנשק קל, בחרבות, במיוחד חרב שנקראה cutlass, הדומה למשטה, ובנשק קר אחר.