אונס (הלכה)


כל מה שרצית לדעת על אונס (הלכה):
בהלכה, אונס הוא עשיית מעשה איסור או אי-עשיית מעשה מצווה עקב תנאי כפייה, כך שניטלה מהאדם בחירתו החופשית.
בנוגע למקרים בהם אדם עבר עבירה בעל-כורחו, נפסק להלכה כי "אונס רחמנא פטריה", וכל מקרה של עבירה שנעברה באונס – פטור העובר לחלוטין.
מקור הפטוֹר המוחלט מעונש לכל העבירות שנעברו באונס, נלמד מפרשת נערה שנאנסה בספר דברים: "ומת האיש אשר שכב עמה לבדו.
ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה.
כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה.
" (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוקים כ"ד-כ"ה.
)החלק השני במקרי האונס אליו מתייחסת ההלכה – מקרים בהם לא קוימה מצווה (כגון מצוות תפילין) כתוצאה מאונס, הם אמנם לא נחשבים לעבירה (אף על פי שהמצווה לא קוימה), אך מאידך אין זה נחשב למצווה.
במקרים מסוימים ההלכה מתגמשת על מנת לעזור לאדם לקיים את המצווה למרות שלכאורה עבר זמנה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאונס (הלכה):
הלכה
אונס בתנ"ך
פרשת כי תצא