כל מה שרצית לדעת על אז'ן לביש:
אֶזֶ'ן לַבּיש, בשמו המלא אֶזֶ'ן מארֶן לביש (בצרפתית: Eugène Marin Labiche) (5 במאי 1815, פריז – 23 בינואר 1888) היה מחזאי צרפתי, שכתב בעצמו ועם שותפים כמאתיים מחזות, רובם פארסות.
בשנת 1880 נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית.
הטובים שבמחזותיו הם קומדיות העוסקות באופיים של אנשים אחרים, תוך התמקדות בצד המגוחך של אופיים.
המחזות גדושים בסאטירה חברתית ובביקורת קומית על החברה הצרפתית ועל הבורגנים הצרפתיים של המאה ה-19.
מחזותיו שופעים חשיבה, לא תמיד מעמיקה, אך מתוך תבונה, שכל ישר והומור שמבוסס על כושר הסתכלות מעולה והתבוננות בפרטים מצחיקים, ללא מרירות ומתוך יחס אנושי חם לכל אדם באשר הוא.
אז'ן מארן לביש נולד בשנת 1815 בפריז במשפחה בורגנית מבוססת.
אביו, בעל חנות מכולת סיטונאית, הקים מאוחר יותר בית חרושת לגלוקוז ביישוב ריאיי-מאלמזון, בפרברים המערביים של פריז.
לביש עשה לימודי תיכון ב"מכללת בורבון", שנודעה לימים כתיכון "קונדורסה" וסיים בשנת 1833 את מבחני הבגרות במגמת ספרות1833.
באותה שנה נפטרה אמו והורישה לו אמצעים כספיים משמעותיים.
מסיבה זו ומשום משיכתו אל הכתיבה היוצרת, לא הזדרז להירשם לאוניברסיטה.
בשנת 1834 ערך, ברשות אביו, מסע לאיטליה יחד עם מספר חברים.
(אחד מהם -אלפונס לבו ,ששיתף פעולה איתו בכתיבה תחת כינוי העט "אלפונס ז'ולי").
בשובו כעבור חצי שנה מן הטיול, התחיל לימודי משפטים פרסם סיפורים קצרים במגזינים שונים.
התחבר לאוגיסט לפארן (Auguste Lefranc) ולמארק מישל (Marc Michel) בהקמת צוות שיתוף לכתיבת מחזות תיאטרון.
השלושה אימצו את שם-העט המשותף "פול דאנדרה" (Paul Dandré) להפתעתם מחזותיהם התקבלו והוצגו ללא דיחוי.
ייתכן שסייע בכך קרבתו המשפחתית של אוגיסט לפראן עם אז'ן סקריב, שהיה בן דודו.
בהתחלה המחברים הצעירים הוציאו מתחת ידם דרמות, מתוך מחשבה שזהו הז'אנר התיאטרוני המכובד ביותר.
בראותם כי הצלחתם בכך מוגבלת לביש וחבריו, שבורכו באופי עליז ודמיון פרוע, פנו בסופו של דבר לכתיבת סוגות שונות של קומדיות:וודווילים,פארסות, "פּושאדות" (pochade) ,מופעי "רוויו", או תערובות של אלו.
התחיל לכתוב ב-1837.
בהתחלה התפוקה הייתה צנועה:שניים – שלושה מחזות בשנה, לפעמים אף אחד בגלל נסיעות לחו"ל.
כתב בשנים הראשונות גם את הרומן היחיד שלו La Clé des champs (1839).
אחרי שנת 1848 פריון עבודתו עלה עד ממוצע של עשרה מחזות לשנה (עד שנת 1859),כשיצירתו המצליחה ביותר הייתה "כובע הקש האיטלקי" בשנת 1851.