כל מה שרצית לדעת על אחמד שאה מסעוד:
אחמד שאה מסעוד (בפשטו: احمد شاه مسعود, 2 בספטמבר 1953 – 9 בספטמבר 2001) היה ממנהיגי הלוחמים נגד הסובייטים במלחמת אפגניסטן הראשונה, שמילא תפקיד מרכזי בסילוקם של הכוחות הכובשים, ובעקבות כך זכה לכינוי "האריה מפאנשיר".
בעקבות נסיגת הסובייטים ולאחר התמוטטותה של ממשלת נג'יבוללה הקומוניסטית שנתמכה על ידי ברית המועצות, מונה לשר ההגנה בממשלתו הזמנית של בורהאנודין רבאני שהורכבה מנציגי הפלגים השונים.
עם זאת, המדינה סבלה מחוסר יציבות בשל התנגדותם של הפלגים האסלאמיים הרדיקליים לממשלה זו, התנגדות שהובילה למלחמת אזרחים עקובה מדם.
אחמד שאה מסעוד היה מצביא מוכשר והצליח להנחיל תבוסות רבות למתנגדיו, אך בסופו של דבר נאלץ לסגת מהבירה קאבול בעקבות עדיפותו הצבאית של ארגון הטליבאן (שהיה הפלג הרדיקלי הדומיננטי) שנתמך בצורה מסיבית על ידי פקיסטן.
בעקבות עליית הטליבאן לשלטון ב-1996, הקים ושימש כמנהיגה הצבאי של החזית האסלאמית המאוחדת (הידועה גם בשם "הברית הצפונית") שלחמה בטליבאן והתבססה בצפון-מזרח המדינה.
ב-9 בספטמבר 2001, יומיים לפני הפיגוע במגדלי התאומים, נפגש מסעוד באזור טקהאר עם שני אנשים שהתחזו לעיתונאים והיו ככל הנראה מחבלים מתאבדים מאל-קאעידה.
המחבלים פוצצו עצמם וגרמו למותו של מסעוד.
לאחר עליית ממשלת חמיד קרזאי בעקבות מלחמת אפגניסטן השנייה הוכרז מסעוד כגיבור לאומי ויום מותו ב-9 בספטמבר הוכרז כחג לאומי.
ב-2002 היה מועמד לפרס נובל לשלום על אף שאת הפרס יכול לקבל רק אדם בעודו בחיים.
מסעוד היה מוסלמי סוני שנאמר עליו כי נשא עמו תמיד את ספרו של אל-ע'זאלי הסופי.
הוא התנגד בחריפות לפרשנויות האסלאמיות הפונדמנטליסטיות של הטליבן, אל-קאעידה או הזרם הווהאבי בסעודיה.
בעיני תומכיו הוא נחשב לא רק מנהיג צבאי אלא גם מנהיג רוחני.