כל מה שרצית לדעת על אטלנטרופה:
אטלנטרופה (בגרמנית: Atlantropa) הוא פרויקט הנדסי רב ממדים וחוצה יבשות אשר נהגה על ידי המהנדס הגרמני הרמן זורגל בראשית המאה ה-20.
הפרויקט, למרות שזכה עם השנים להתעניינות מסוימת, לא יצא אל הפועל.
הרעיון פורסם לראשונה בספר מפרי עטו של מהנדס גרמני בשם הרמן זורגל (Herman Sörgel; 1855 – 1952), "הנמכת הים התיכון והשקיית הסהרה – פרויקט פנרופה" (Mittelmeer-Senkung, saharabewässerung, Panropaprojekt).
בספר הציג זרגל את פרויקט "פנרופה", ששמו שונה מאוחר יותר ל"אטלנטרופה".
הרעיון המרכזי בפרויקט הוא הקמת סכר ברוחב של 35 קילומטר בין מרוקו לספרד, שיחסום את מצר גיברלטר ובכך יבודד את הים התיכון מן האוקיינוס האטלנטי.
על ידי סכר זה קיווה זרגל לגרום לפני הים התיכון לרדת בכ-200 מטר ובכך לחשוף כ-600 אלף קמ"ר של קרקע שיעברו לרשותה של אירופה, וישמשו לחקלאות, תעשייה ומגורים.
סכר גיברלטר ייצר חשמל הידרואלקטרי שיספק אנרגיה לכל אירופה ואף מעבר לכך.
בנוסף, רצה זרגל לסכור גם את נהר הקונגו, וליצור במרכזה של אפריקה שני אגמים מלאכותיים.
במי אגמים אלו יבוצע שימוש להשקיית מדבר הסהרה, שיהפוך לאזור פורה ויוכל לשמש לחקלאות.
כמו כן ייבנה גשר בין סיציליה לתוניסיה, ובסופו של דבר, יווצרו שני מעברים יבשתיים שיחברו את אירופה לאפריקה: האחד בין תוניסיה לסיציליה, והשני על סכר גיברלטר.
בשני מעברים אלו יפרסו כבישים ומסילות ברזל, שיאפשרו זרימה של מחצבים וגידולים חקלאיים מאפריקה לאירופה, מה שיצמיח את התעשייה האירופאית בפרט ואת כלכלת היבשת בכלל.
זרגל האמין שהפרויקט יביא גם את השלום לאירופה המשוסעת, שתשופע הודות לפרויקט במזון ובאנרגיה.
זרגל סבר שבאמצעות הפרויקט יהפכו אירופה ואפריקה לגוש מדיני אחד, בעל עוצמה רבה, שיתחרה הן בארצות הברית במערב והן בסין ויפן במזרח.
תוכנית זו, למרות שזכתה עם השנים להתעניינות מסוימת, לא יצאה אל הפועל.