כל מה שרצית לדעת על איזונומיה:
איזונומיה (ביוונית: ἰσονομία , הלחם של ἴσος =שווה, νόμος =חוק, מנהג) היה מונח ששימש בהתחלה במשמעות של חלוקה שווה של בשר הקרבן ואחר כך הורחב להיות מונח המתאר שוויון בפני החוק.
השימוש המקורי במונח איזונומיה בא לתאר חלוקה שווה של בשר הזבח לכל האזרחים שהשתתפו בטקס, ללא אפליה על פי מעמד (כהונה) או עושר.
במאה ה-6 לפנה"ס סולון הנהיג שוויון בפני החוק, אפשר לכל אזרח לפנות לבית המשפט וקבע שהחוק חייב להיות גלוי ושווה לכל האזרחים.
אחריו קלייסתנס שינה את שיטת הממשל באתונה לסוג של דמוקרטיה ישירה קלייסתנס כינה אותה איזונומיה על מנת להדגיש את ערך השוויון, מכאן שהפירוש המורחב יותר למונח איזונומיה הוא “שוויון בהשתתפות בהחלטות ובחקיקה שתשמור על שוויון ומחייבת באופן שווה את כל האזרחים“
באתונה הייתה חירות פרט מלאה לאזרחים (כלומר גברים שאינם עבדים או נתינים זרים) ובנוסף היו לכל אתונאי ואתונאי זכויות שוות שאינן מותנות במעמד, רכוש או מוצא משפחתי.
האתונאים החילו על כל האזרחים, בלי קשר לעושרם או מעמדם, מערכת חוקים אחידה שהייתה ידועה לכל.
כדי להבטיח צדק למעמדית הנמוכים, הם השתדלו שגם המערכת המשפטית תהיה מורכבת מנציגים שאינם מייצגים שכבה אחת בלבד מתוך שאיפה למתן צדק משפטי גם לאזרחים העניים.
פריקלס בנאומו אמר כי "כולם שווים לפני החוקים בדברים שבין אדם לחברו.
והרי כבוד האדם בציבור הוא לפי ערכו של אדם ולא לפי יחוס-אבות, ומי שיש בידו לעשות טובה לעיר אין מונע ממנו בשל עניותו ושפל מעמדו".
עקרון השוויון החוקי הוגשם גם באספת העם: לכל אזרח הייתה זכות להשתתף באספת העם, להציע הצעות, להתדיין עם עמיתיו האזרחים ולהצביע בעת ההכרעה.
הנצרות אימצה את הרעיון הדתי של חלוקה שווה של הזבח, ובעת הליטורגיה הקדושה או האוכריסטיה שבמיסה, מקבל כל אחד מהמאמינים חלק זהה בגודלו של לחם הקודש.