כל מה שרצית לדעת על אייל קורא:
אייל קורא (שם מדעי: Alces alces; מכונה "אייל אמריקני" או "מוּס"), מין יונק מכפיל פרסה יחיד בסוגו (Alces) ממשפחת האיילים והמין הגדול ביותר במשפחה זו.
בעבר היו מיני אייל קורא מהסוג Cervalces וגם מהסוג Libralces.
האייל הקורא נפוץ ברוב חלקי קנדה ואלסקה, בצפון ארצות הברית, וכן בסקנדינביה וצפון רוסיה.
בית הגידול הטבעי שלו הוא יערות (לרוב יערות מחטניים; טייגה) וקרבת אגמים או מקווי מים; ביצות ופלגי מים.
הוא מסוגל לחיים בתנאי שטח קשים ובחורף הקר והמושלג האופייני לחלקים רבים בצפון אמריקה.
מזונו בקיץ הוא צמחי מים, ובחורף הוא ניזון מענפים, גבעולים רכים, ניצנים וקליפות עצים.
מכאן גם מקור שמו האנגלי, moose, שפירושו בשפת שבט האתבסקה האינדיאני "אוכל ענפים".
קומתו כקומת סוס, וטלפיו האחוריות ארוכות מרגליו הקדמיות.
פרוותו של הזכר כהה במעט מזו של הנקבה, אולם הדרך הטובה ביותר להבדיל בין המינים היא באמצעות קרני הזכר, שהן גרמיות ובנויות מעצם ולא מחומר קרני.
בכל שנה באביב מצמיח הזכר קרניים, והן נושרות בחורף, לאחר עונת הרבייה.
בכל שנה הקרניים החדשות גדולות ומסועפות יותר מקרני השנה הקודמת, ועשויות להגיע לרוחב של כשני מטרים ולמשקל עשרות קילוגרמים.
הנקבות מתחילות במחזורי ההריון וההמלטה בגיל שנתיים וחצי, ואילו הזכרים רק בגיל חמש שנים.
הריונה של הנקבה נמשך 240-250 יום.
אייל קורא אינו חברתי ואינו חי בעדרים.
בסוף הקיץ מתייחמים הזכרים ומשמיעים קולות געייה חזקים, שהם מקור שמם העברי.
איילים זכרים שווי-גודל הנתקלים זה בזה פורצים בקרבות ניגוח עזים.
לפעמים נפצע אחד הלוחמים, ומפסיד את תורו למצוא נקבה ולהזדווג איתה.
האיילים הפצועים נטרפים לא פעם.
לאייל הקורא המנצח מצטרפת נקבה המטופלת בעופר מן השנה הקודמת שגילו 3-4 חודשים.
הזכר צריך לגלות סובלנות כלפי העופר הצעיר, ואז נעתרת לו הנקבה.
למרות שאייל הקורא לא אוסף לו עדר-הרמון, נצפו זכרים בחברת 2-3 נקבות שעמן הם מזדווגים.
אייל חסון יכול להגיע לגיל עשרים שנה ויותר.
מסת גופו של אייל בוגר יכולה לעלות על 550 קילוגרם, כאשר הזכרים על פי רוב כבדים יותר מהנקבות, שמשקלן מתקרב ל-400 קילוגרם.
העגל הנולד לאם שוקל עם לידתו רק כ-15 קילוגרם, אולם הוא עולה במשקלו במהירות בשל יניקת החלב המזין מאמו.
פרט בוגר יכול להגיע בריצתו למהירות של 55 קילומטרים בשעה.
בשל גודלו, בניגוד למינים האחרים במשפחת האיילים האייל הקורא מסוכן לאדם, שכן הוא יכול לנגוח בקרניו או לבעוט כאשר מופרעת מנוחתו; על כן בשמורות טבע ובאזורים בהם חיים בני האדם לצד האייל הקורא נוקטים הראשונים צעדי זהירות, ביניהם צפייה מרחוק בלבד ושלטי-אזהרה מנוכחות האייל באזור.
אף על פי כן, בדרך כלל האייל הקורא הוא בעל חיים בעל מזג רגוע, ולא יתקוף שלא לצורך.