כל מה שרצית לדעת על אינטי ריימי:
אינטי ריימי (בקצ'ואה: Inti Raymi; פסטיבל השמש) הוא פסטיבל המתקיים מדי שנה ב-24 ביוני במבצר סקסאיוומאן שבעיר קוסקו.
פסטיבל זה הוא החשוב מבין פסטיבלי האנדים והוא השני בגודלו באמריקה הדרומית (הראשון הוא הקרנבל הברזילאי בריו דה ז'ניירו).
הפסטיבל, ששורשיו בתקופת האינקה, מביא מאות אלפי מבקרים לעיר.
הוא נחוג לכבוד היום הקצר ביותר בשנה המסמן את היום הראשון של ראש השנה בלוח השנה של האינקה.
היום הקצר ביותר חל אמנם ב-21 ביוני, אך לפי מסורת האינקה, השמש נשארת באותו מקום עד ה-24, ובסופו של דבר היא עולה.
החגיגות מבוססות על טקסים דתיים מימי אימפריית האינקה בהם חולקים כבוד לאל השמש "אינטי" אשר מאמינים כי העניק חיים לראשוני שבט האינקה.
בתקופת האימפרייה הפסטיבל נמשך תשעה ימים ונהרו אליו אנשים מרחבי האימפריה שהשתרעה על פני פרו, אקוודור, בוליביה וחלקים מצ'ילה ומארגנטינה של ימינו.
הטקס החל שלושה ימים לפני תחילת החגיגות, והמשתתפים בו עברו תקופת טיהור בה אכלו רק סוג מסוים של תירס לבן.
משתתפי הטקס היו מנהיגי האינקה, האצולה ואנשי הצבא.
ביום המרכזי היה על המנהיגים לעלות על במה לפני עולי הרגל ולשתות צ'יצ'ה, משקה המבוסס על תירס, לכבודו של אינטי.
גברים ונשים צבעו את פניהם בצהוב ולבשו ראשי צבאים[דרושה הבהרה] שקרניהם שימשו כלי נגינה.
למות שחורות נחתכו בעזרת סכין טקסית, ואיבריהן שמשו כלי לחיזוי העתיד.
בסוף החגיגה מנהיג האינקה שב לארמונו בעוד הנשים השליכו עליו פרחים אדומים ונוצות בשלל צבעים.
הפעם האחרונה בה נחגג הפסטיבל תחת אימפריית האינקה הייתה בשנת 1535 שלאחריה דוכא בעקבות הכיבוש הספרדי והכנסייה הקתולית בטענה כי הוא טקס פגאני ואינו עולה בקנה אחד עם הדת הקתולית.
הגרסה המודרנית של הפסטיבל, המתארת אירועים בהיסטוריה ובמיתולוגיה של האינקה, נחגגה לראשונה בשנת 1928.
האירוע כולל ריקודים ותחרויות שונות, וכן הקרבה סמלית של למה.
האירוע מתחיל בהכרזתו של הקיסר במקדש השמש ומשם יוצאת תהלוכה לכיוון הכיכר בה נערך הטקס שבסיומו התהלוכה ממשיכה אל אתר העתיקות סקסאיוומאן.
משתתפי התהלוכה לבושים בגלימות אדומות ונושאים דגלים בצבעי הקשת המסמלים את האימפריה, ולאחר מכן מתחילות החגיגות.
בשנת 1944 נערך שחזור היסטורי של הטקס הדתי על בסיס כתביו של גרסילאסו דה לה וגה (Garcilaso de la Vega) ומאז הוא נחגג במתכונתו הנוכחית.