כל מה שרצית לדעת על אלבר לונד:
אלבר לונד (בצרפתית: Albert Londe ;26 בנובמבר 1858 – 1917) היה צלם רפואה חשוב וחוקר רפואה צרפתי.
הוא עסק גם בצילום כרונופוטוגרפי, שהשפיע על המחקר הרפואי והפיזיולוגי ובצילום רנטגן.
לונד זכור בעיקר בזכות עבודתו כמנהל מחלקת הצילום של בית החולים פיטייה סלפטרייר בפריז, צרפת בשנות ה-80 של המאה ה-19.
במהלך שני העשורים בהם כיהן בתפקיד, הפך לונד לצלם המדעי והרפואי המשפיע ביותר.
בשנת 1878 נשכר לעבוד כצלם רפואה בידי ז'אן-מרטן שארקו, נוירולוג ידוע ומנהל בית החולים סלפטרייר.
שארקו הפך בתקופה זו את הסלפטרייר מבית מחסה לפרוצות ולוקים בהפרעות נפשיות לבית חולים פסיכיאטרי מודרני, והקים לראשונה בעולם מחלקת צילום ייעודית בתוך בית החולים.
וב-1882 המציא לונד שיטה לתעד את ההתפתחות והשינויים הפיזים והשריריים שחווה מטופל בזמן התקף אפילפטי; את השיטה פיתח באמצעות צילום כרונופוטוגרפי (כרונופוטוגרפיה הנה סוג צילום שמקפיא ומפרק תנועות למקטעים.
חלוצי התחום היו אטיין ז'ול מארה ואדוארד מייברידג'.
לונד הכיר את עבודתם ואף היה עוזרו של מארה במחקרי הפיזיולוגיה שלו) דרך שכלול של מצלמת בעלת תשע עדשות ומטרונום שהיה אחראי לדיוק של סגירת התריס בתזמון נכון.
כמה שנים לאחר מכן המציא מצלמה עם 12 עדשות לצילום כרונופוטגרפי.
לונד ראה קשר בלתי נפרד בין הצילום לפיתוח המדע, וטען כי "לוחית הצילום היא רשתית העין האמיתית של המדען".
הוא האמין כי הצילום משלים את האבחנה הרפואית של המטופל, בעיקר כאשר תסמיניו מתבטאים באופן פיזי, מכיוון שבצילום ניתן לתפוס את התנועה כפי שהעין האנושית אינה יכולה לתפוס.
מעבר לכך טען לונד כי בעזרת הצילום ניתן לראות לא רק את ההווה, אלא אף לגלות את הנולד, על ידי תפיסת התנועה בצילום, ועל כן זוהי תרומה הכרחית לאבחון רפואי.
שיטת הצילום של לונד שימשה בעיקר לניסויים רופאיים, אך מאחר שהייתה מצלמה ניידת, לונד השתמש בה לתחקירים נוספים.
הוא צילם סוס בתנועה, עוד מגוון רחב של חיות בתזוזה ואפילו בחן את תנועת הגלים בים.
שיתף פעולה עם אטיין ז'ול מארה ( מדען צרפתי, פזיולוג וחוקר צילום רפואי כמו לונד ) ויחד ערכו מחקרי תנועה נוספים.