כל מה שרצית לדעת על אלחנן בן יצחק:
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube), היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
רבי אלחנן היה בנו ותלמידו של ר"י הזקן, מהחשובים שבבעלי התוספות, ובן נינו של רש"י מצד אביו ומצד אמו.
חיבר מספר ספרים: "סדר תיקון תפילין", "סוד העיבור" ו"ספר ליקוטין".
כן נשתמרו בידינו כמה פיוטים שכתב.
נהרג על קידוש השם בפוגרומים של שנת ד'תתקמ"ד (1184), עוד בחיי אביו.
מהר"י קולון כתב עליו: "ומי הם פוסקים גדולים יותר מרבנו יצחק ורבנו אלחנן ז"ל".
חיבר תוספות למסכתות רבות.
לידינו הגיעו התוספות שלו למסכת עבודה זרה שנכתבו באזור שנת ד'תתקמ"ב, והן נפסקות בדף ל"ה.
גם הרא"ש בתוספות הרא"ש למסכת עבודה זרה שנתחברו על ידו מביא מתוספות רבי אלחנן עד לדף לה.
תוספותיו למסכת עבודה זרה הודפסו לראשונה על פי כתב יד בשנת תרס"א על ידי דוד פרנקל בהוצאת "חברת דובב שפתי ישנים".
מהדורה חדשה בתוספת הערות הודפסה בבני ברק בשנת תשס"ג על ידי אהרן יעקב קרויזר.
לפי אפרים אלימלך אורבך, תוספות למסכת עבודה זרה המודפסות, שחוברו על ידי תלמיד רבנו פרץ, מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן.
וכן תוספות למסכת שבועות המודפסות, שחוברו על ידי רבי אליעזר מטוך, ותוספות למסכת חגיגה המודפסות מקורן העיקרי בתוספותיו של רבינו אלחנן.
רבי אלחנן נזכר כמה פעמים בשמו בתוספות המודפסות.
בנו הוא רבי שמואל המוזכר בתוספות במסכת ערכין.
על פי אורבך הוא מחבר התוספות למסכת מועד קטן.