כל מה שרצית לדעת על אליזבת שוורצקופף:
אליזבת שוורצקופף (גרמנית: Elisabeth Schwarzkopf; 9 בדצמבר 1915 – 3 באוגוסט 2006), זמרת אופרה גרמנייה, שקיבלה בהמשך אזרחות בריטית, והייתה אחת מזמרות הסופרן המובילות בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
שוורצקופף זכתה להערכה רבה על שירתה ביצירות מוצרט וריכארד שטראוס.
היא הוטבלה בשם אולגה מריה אליזבת פרדריקה שוורצקופף, ביארוצ'ין שבפרוסיה (כיום חלק מפולין).
שוורצקופף גילתה עניין במוזיקה משחר ילדותה.
היא הופיעה באופרה הראשונה שלה בשנת 1928, בתפקיד אאורידיצ'ה בהפקה בית ספרית של "אורפיאו ואאורידיצ'ה" של גלוק במגדבורג, גרמניה.
בשנת 1934 החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין.
היא התחילה את הכשרתה כמצו-סופרן, אך אמה התנגדה ואליזבת עברה אל מורה, שהכשיר אותה כסופרן קולורטורה.
שוורצקופף הופיעה לראשונה כזמרת מקצועית על בימת האופרה של ברלין, ב-15 באפריל 1938, בתפקיד נערת הפרחים השנייה (בקבוצה הראשונה) במערכה השנייה של "פרסיפל" מאת ריכרד וגנר.
היא שרה בברלין במשך ארבע שנים, במהלכן הצטרפה כחברה למפלגה הנאצית, החלטה שבעטיה הוחרמה לאחר מכן בארצות הברית ובקול ישראל למשך שנים אחדות, אם כי התקבלה בזרועות פתוחות וזכתה לתהילה ביתר ארצות העולם.
אחרי המלחמה, הצטרפה לאופרה של וינה, שם כללו תפקידיה את מימי ב"לה בוהם" של ג'אקומו פוצ'יני וויולטה בלה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי.
משנת 1947 עד 1948 ערכה שוורצקופף סיור באירופה עם האופרה של וינה, שם הופיעה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ב-16 בספטמבר 1947 בתפקיד דונה אלווירה בדון ג'ובאני של מוצרט ובלה סקאלה ב-28 בדצמבר 1948, בתפקיד המרשלין ב"אביר הוורד" של ריכרד שטראוס, שהיה לאחד התפקידים המסמלים אותה.
בהמשך ערכה שוורצקופף את הופעת הבכורה הרשמית שלה בבית האופרה המלכותית ב-16 בינואר 1948, בתפקיד פאמינה בחליל הקסם של מוצרט ובלה סקאלה ב-29 ביוני 1950 ב"מיסה סולמניס" של בטהובן.
ב-11 בספטמבר 1951 הופיעה בתפקיד אן טרולוב בהצגת הבכורה של "התקדמותו של הולל" מאת איגור סטרווינסקי.
ב-13 באוקטובר 1964 הופיעה שוורצקופף לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, כמרשלין ב"אביר הוורד".
במרץ 1946 הוזמנה למבחן קול אצל וולטר לג, מפיק מוזיקה קלאסית.
היא שרה את שירו של הוגו וולף Wer rief dich denn, ולג חתם איתה על חוזה בלעדי עם EMI.
הם החלו שותפות קרובה ובהמשך היה לג למנהל העסקים של שוורצקופף ולבן לווייתה.
הם נישאו ב-19 באוקטובר 1953, באפסום, אנגליה.
עד סוף הקריירה שלה חילקה שוורצקופף את זמנה בין רסיטלים של לידר לבין הפקות אופרה.
בשנות ה-60, התרכזה שוורצקופף באופן בלעדי כמעט בחמישה תפקידים אופראיים: דונה אלווירה ב"דון ג'ובאני", הרוזנת אלמויוה בנישואי פיגארו, הרוזנת מדליין ב"קפריצ'יו" של שטראוס, והמרשלין.
היא הצליחה גם בתפקיד אליס פורד ב"פלסטף" של ורדי.
עם חברת EMI, לעומת זאת, הקליטה כמה "אופרטות שמפניה" כמו "האלמנה העליזה" ו"ברון הצוענים".
הופעתה האחרונה של שוורצקופף באופרה הייתה בתפקיד המרשאלין ב"אביר הוורד", ב-31 בדצמבר 1971, בבריסל.
במשך השנים הבאות הקדישה את עצמה אך ורק לשירת לידר ברסיטלים, רבים מהם בליווי הפסנתרן ג'ראלד מור, שהיה גם המלווה הקבוע של דיטריך פישר-דיסקאו.
ב-17 במרץ 1979 עבר לג התקף לב חמור.
הוא התעלם מהוראות הרופא לנוח והלך לרסיטל האחרון של שוורצקופף, שהתקיים יומיים לאחר מכן בציריך.
הוא מת כעבור שלושה ימים.
מאז פרישתה, לימדה שוורצקופף והגישה כיתות אמן.
היא הייתה ידועה כמורה תובענית וקפדנית ביותר.
היו שהגדירו את שיטותיה קשוחות ללא צורך.
אחרי שנים רבות של חיים בשווייץ, היא עברה להתגורר בפורארלברג, אוסטריה.
במהלך הקריירה שלה זכתה שוורצקופף להערצה בשל יופייה, שלא הושפע מחלוף השנים, אך חלק מן המבקרים מוצאים את גינוני הנימוס המעושה בשירתה ואת משחקה העוגבני מייגעים.
אליזבת שוורצקופף מתה בשנתה, בגיל 90, בשרונקס, אוסטריה.