כל מה שרצית לדעת על אלקטרומטר ליפמן:
אלקטרומטר ליפמן (באנגלית: Lippmann electrometer) הוא התקן למדידת זרמים חשמליים זעירים שהומצא על ידי גבריאל ליפמן בשנת 1873.
ההתקן כולל שפופרת שהיא עבה בקצה אחד והיא דקה מאוד בקצה השני.
הקצה הדק נועד לפעול כצינורית נימית.
השפופורת מתמלאת עד למחצית בכספית עם תוספת קטנה של חומצה גופריתית דלילה מעל הכספית התוך הצינורית הנימית.
חוטי מתכת מחברים לקצה העבה בתוך הכספית ובקצה הדק בתוך החומצה הגופריתית.
כאשר מגיע הזרם החשמלי הזעיר הוא משנה את מתח הפנים של הכפסית וגורם לו לעלות למרחק קטן בתוך הצינורית הנימית.
עליה זו נמדדת באמצעות מיקרוסקופ מתאים בעל סולם מדורג.
בשנת 1876 השתמש אטיין-ז'ול מארה באלקטרומטר שפותח על ידי ליפמן על מנת למדוד את הפעילות החשמלית של הלב, משה נחשב לציון דרך בתולדות האלקטרוקרדיוגרפיה.
התקן זה שרת בשנת 1887 את המכשיר האלקטרוקרדיוגרפי השימושי הראשון שהומצא על ידי אוגוסטוס דזירה ואלר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאלקטרומטר ליפמן:
•אלקטרופיזיולוגיה
•מכשירי מדידה