כל מה שרצית לדעת על אל-בוראק:
אל-בּוּראק (בערבית: البُراق, אלבֻּראק, הבָּרק) במסורת המוסלמית היא בהמה פלאית מעופפת דמוית סוס או פגסוס, שעל גבה רכב מוחמד (נביא האסלאם) ממכה אל "המסגד הקיצון", ב"ליל המסע והעלייה לשמים" (ليلة الإسراء والمعراج לילת אל-אסראא ואל-מעראג').
הקוראן מזכיר בפסוק אחד את אותו הלילה (סורה 17 פסוק 1), אולם המסורת המוסלמית מרחיבה ומספרת כי המלאך גבריאל ציווה על מוחמד לקום משנתו ולצאת אל "המסגד הקיצון".
בתקופת צלאח א-דין, שהיה מעוניין לחזק את מעמדה של ירושלים בעולם המוסלמי הוחל לטעון כי המדובר במסגד הבנוי על הר הבית בירושלים , אולם זהו זיהוי מאוחר שאינו מן הקוראן.
לשם המסע הועמדה לרשות מוחמד בהמה מיוחדת, אל-בוראק, שכל צעד שלה מגיע עד האופק.
עוד באותו לילה הגיע מוחמד אל המסגד הקיצון, עלה לרקיע השביעי וקיבל בו את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום.
משחזר לאדמה, חיכתה לו אל-בוראק והביאה אותו בחזרה למכה.
על-פי המסורת, המסע היה מהיר כל-כך, שמיטתו של מוחמד עוד הייתה חמה עם חזרתו.
מסורת מאוחרת קובעת כי הכותל המערבי הוא הקיר שאליו קשר מוחמד את אל-בוראק עם הגיעו למסגד הקיצון.
נראה שמסורת זו מושפעת מהחשיבות שמייחסים יהודים לכותל המערבי.
המסורת הזו נעשתה מקובלת יותר ויותר בקרב ההוגים המוסלמים במהלך המאה ה-20 ככל שהסכסוך בין היהודים לערבים בירושלים גבר, בפרט מאז מאורעות תרפ"ט שהחלו בכותל המערבי, ומכונות לפיכך בערבית "מהפכת אל-בוראק".
יש ערבים מוסלמים המכנים את הכותל המערבי "אל-בוראק" על שם אותה בהמה פלאית, וזה היה שמו הרשמי של האתר בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים.
עד היום ניתן לזהות זוג חורים בפינת הכותל, בין הכותל המערבי לבין הכותל הדרומי, אליו על פי האמונה נקשר אל-בוראק.
באנציקלופדיית האסלאם אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם וגם בספרי תיירות של הווקף עד 1990 אין אזכור לעניין זה.
הדבר מעלה השערות, כי הניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע, למעשה, ממניעים פוליטיים.