כל מה שרצית לדעת על אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם:
אמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם (באנגלית: The Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide) אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בהחלטת האו"ם 260 ב-8 בדצמבר 1948 ונכנסה לתוקף ב-12 בינואר 1951.
האמנה היא פרי עבודתו של רפאל למקין, עורך דין ואזרח בלארוסי, שהיגר לארצות הברית וחקר את נושא רצח העם.
למקין, היה נחוש בדעתו לגבש מסמך רשמי שיעזור במניעת מקרי הג'נוסייד ואף יעניש את מבצעיו, ולכן הגיש לעצרת האו"ם את מסקנותיו, שנבעו בעיקר מרצח העם הארמני, השואה והשמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה.
האמנה קובעת כי "רצח עם" הוא שלילה פיזית של הזכות לחיים של בני אדם, בגלל השתייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, דתית וגזעית, ומתוך כוונה להשמיד השמדה גמורה או חלקית את חברי הקבוצה, ללא קשר לאשמה אישית.
שלילת הזכות לחיים מקבוצות שלמות מזעזעת את מצפונו של המין האנושי וגורמת לאובדן לאנושות כולה, מבחינת התרומה התרבוית או כל תרומה שתרמו קבוצות אלו, והיא נוגדת את החוק המוסרי ואת רוחו ומטרותיו של האו"ם.
מקרים רבים של פשעים מסוג רצח עם התרחשו כאשר קבוצות גזעיות, דתיות ואחרות הושמדו, במלואן או בחלקן.
העונש על פשעים אלו הוא עניין בינלאומי.
ישראל הצטרפה לאמנה ב-17 באוגוסט 1949 ואישררה אותה ב-9 במרץ 1950.
חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950 התקבל פה אחד בכנסת ב-29 במרץ 1950.