אנדרגוגיה

כל מה שרצית לדעת על אנדרגוגיה:
אנדרגוגיה הוא מונח שהוטבע לראשונה על ידי אלכסנדר קאפ בשנת 1833.
מלקולם נואלס הוא שפירסמה ברבים לראשונה ולכן סברו שהוא מייסדה.
מונח זה משמעותו הקניית ידע ולמידה ללומד המבוגר, מגיל 30 ואילך.
האנדרגוגיה בעיקרה נוצרה מאחר שמייסדה סבר כי הפדגוגיה שהייתה דרך עיקרית ללמידה לא התאימה לצורכי המבוגר בשעה שבא ללמוד.
בפדגוגיה הלמידה מנוהלת על ידי מורה, תלותית, שונה בדרגות בשלות שונות, ממוקדת נושא וכו' בעוד שבאנדרגוגיה הלמידה היא עצמאית, מתפתחת ממשימות ובעיות של החיים, ממוקדת משימה או בעיה.
‏‏.
האנדרגוגיה מתבססת על ארבע הנחות יסוד:

על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה.
המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר.
הנחת היסוד השנייה של האנדרגוגיה היא שהמבוגר שונה מן הילד באופן שבו הוא תופס את ניסיון החיים.
הילדים מתייחסים אל הניסיון כאל אירוע חיצוני שאירע להם, ואילו המבוגרים תופסים אותו כחלק מזהותם.
"מבוגר או מבוגרת הם מה שהוא או היא עשו בחייהם".
משום כך כאשר מתעלמים מניסיונם האישי של מבוגרים או ממעיטים מערכו, הם מרגישים דחויים.
יש הבדל בין ילדים למבוגרים במוכנוּת ללמידה.
משימה התפתחותית היא משימה שצצה בשלב מסוים בחייו של אדם ויוצרת "מוכנות ללמידה", רגע שבו אפשר ללמדו.
ההצלחה במשימה הזאת מובילה להצלחה במשימות עתידיות.
ילדים ובוגרים כאחד מתנסים בצמיחה בעזרת משימות אלו.
מכל מקום המשימות שגורמות לילדים להתפתח נוטות להיות תוצרים של תהליך התבגרות פיזיולוגי ומנטלי.
בהשוואה, אלו של המבוגרים הן בעיקר תוצרי התפתחותם של תפקידים חברתיים.
האנדרגוגיה גורסת עוד שילדים ומבוגרים נבדלים אלה מאלה באוריינטציה שלהם ללמידה.
לילדים פרספקטיבה של יישום דחוי: "מה שאני לומד בבית-הספר היסודי יעזור לי בלימודיי בתיכון" וכדומה.
על כן הם נוטים ללמוד מתוך התייחסות לנושא הנלמד.
לעומתם, מבוגרים מתייחסים ללימודיהם בפרספקטיבה מידית: הם רוצים ליישם לאלתר את אשר הם לומדים ורואים בלימודיהם אמצעי לשפר את יכולתם להתמודד עם בעיות החיים.
המבוגרים נכנסים אפוא לפעילות לימודית בגישה של פתרון בעיות‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאנדרגוגיה:
•ויקיפדיה: עריכה – מדעי החברה
•פדגוגיה