כל מה שרצית לדעת על אנטי-חומר:
אנטי-חומר הוא חומר שמרכיביו הם אנטי-חלקיקים.
אנטי-חלקיקים דומים לחלקיקים בתכונותיהם (מסה, גודל הספין, גודל המטען החשמלי) , אך מטענם החשמלי הפוך.
לדוגמה: אטום מימן מכיל פרוטון (שמטענו החשמלי e+) ואלקטרון (שמטענו החשמלי e-).
אנטי-מימן, לעומתו (ראו איור), מכיל אנטיפרוטון (שמטענו החשמלי e-) ופוזיטרון (אנטי-אלקטרון, שמטענו החשמלי e+).
ככל הידוע לחומר ולאנטי-חומר אותה מסת התמד, אך מבחינה כבידתית לא ידוע אם אנטי-חומר מתנהג כחומר רגיל כמתחייב מעקרון השקילות‏‏.
קיומם של אנטי-חלקיקים נצפה באופן תאורטי בשנת 1928 על ידי פול דיראק, וכבר בשנת 1932 נמצא הפוזיטרון בקרינה קוסמית.
כאשר חומר ואנטי-חומר נפגשים, הם עוברים אניהילציה, כלומר הופכים לחלקיקים שונים מהמקוריים, כגון פוטונים אנרגטיים (קרני גמא), נייטרינו וצמדי חלקיק – אנטי-חלקיק אחרים שמסתם נמוכה יותר.
אנטי-חלקיקים מסומנים במקרים אחדים כמו החלקיקים ה"רגילים", בתוספת קו עליון: כך, האנטי-פרוטון יסומן כ- .
במקרים אחרים אנטי-חלקיקים טעונים מסומנים על פי מטענם, למשל הפוזיטרון, שסימנו .
האטום הגדול ביותר של אנטי חומר שנצפה עד כה הוא של אנטי הליום.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאנטי-חומר:
•פיזיקת חלקיקים