כל מה שרצית לדעת על אפרסמון (בושם):
אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
כנראה מדובר בשיח Commiphora gileadensis, מסוג הצמחים הנקרא קומיפורה (Commiphora).
האפרסמון ידוע גם בשמות נוספים: בלסם, בלסאן, בשאם (מלשון 'בושם') ו"אפרסמון מקראי".
מן הצמח היו מפיקים בושם בצורת שמן, הקרוי שמן אפרסמון – ייחודי לארץ ישראל, שהיה ידוע להלל בריחו הטוב.
מגזע שיח הבלסם וענפיו הפיקו את "בלסם-העץ".
מכל רכיביו ניתן היה להפיק ריח עז בעת בעירה, בעוצמה משתנה, להנאה, לקטורת, לרפואה ואף למשיחת כלי המקדש, הכוהנים ומלכי יהודה וישראל לאחר שפסק השימוש בשמן המשחה.
מוצא האפרסמון הוא בחצי האי ערב, אך עמק הירדן הדרומי ועין גדי היו המקומות היחידים שבהם הוא גדל באופן מתורבת.
לדברי ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה), הרומאים שיקמו את מטעי האפרסמון לאחר המרד הגדול של היהודים.
אוסביוס מקיסריה (המאה ה-3 – המאה ה-4) מציין שגידול האפרסמון בעין גדי התקיים גם בזמנו.
ייתכן והתקיים עד למאה ה-8, כאשר ירד הביקוש לבושם (בעקבות התפתחות נתיבי דרך המשי) והירידה בפעילות החקלאית באזור.
[דרוש מקור: חסר מראה מקום]
נלקח מויקיפדיה