כל מה שרצית לדעת על ארטילריה רקטית:
ארטילריה רקטית המכונה גם רקטת קרקע-קרקע (רק"ק) היא ארטילריה המצוידת במשגר רקטות במקום פגזים רגילים.
הרקטות נבדלות מטילים בכך שאין להם הנחייה או ניהוג עצמי.
יתרונה של ארטילריה רקטית על ארטילריה קנית (פגזים) היא הטווח והיכולת למטחים מרוכזים של עשרות רקטות תוך שניות מועטות.
את רוב הרקטות ניתן לשגר או ממשגר נייח חד-קני או ממשגר נייד רב-קני.
בניגוד לטילים, לרקטות אין הנחייה והן עפות במסלול שהוכתב להם מראש בעת השיגור.
הרקטות זולות יחסית לטילים אך פחות מדויקות מהם.
החלוצות בתחום הרקטות הארטילריות היו ברית המועצות שפיתחה את רקטות הקטיושה בזמן מלחמת העולם השנייה וגרמניה שפיתחה את טילי ה-V-1 וה-V-2.
אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות ביותר בעולם היא רקטת הגראד שייצרה ברית המועצות.
כיום הנשק הרקטי העיקרי של צבאות נאט"ו הוא משגר רקטות M-270 MLRS.
ישראל גם היא פיתחה מספר מערכות רקטיות, חלקן מבוססות על נשק שלל סובייטי, והפעילה אותן בהצלחה במבצע שלום הגליל.
רקטות שימשו גם את ארגוני הטרור הערביים כנגד ישראל (הפת"ח וחזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה) ועד היום ישראל נתונה לאיום רקטי.
ישנם מספר סוגים של משגרי רקטות:
משגר נייח חד-קני: זהו המשגר הפשוט והזול ביותר.
משגר נייח רב-קני
משגר מוטמן: זהו משגר נייח חד-קני או רב-קני המוטמן בתוך הקרקע (בדרך כלל מוסווה) ומופעל בשלט רחוק או על ידי טיימר.
משגרים כאלה נמצאים בשימוש בעיקר בקרב ארגוני טרור ונפוצים מאוד ברצועת עזה.
משגר נייד/משגר מתנייע: משגר רקטות, בדרך כלל רב-קני, המותקן על גבי כלי רכב כגון טנדר, משאית או רכב קרבי משוריין.
נפוץ בעיקר בקרב צבאות סדירים.