כל מה שרצית לדעת על ארס מוריינדי:
"ארס מוריינדי" ("אומנות המיתה") הוא שמם של שני טקסטים לטיניים בעלי קרבה, שמקורם בשנים 1415 ו-1450.
טקסטים אלו מספקים עצות בנוגע לפרוטוקולים ולהליכי מוות טוב וכיצד "למות כיאות", על-פי התפישות הנוצריות בימי הביניים המאוחרים.
הם נכתבו במאה ה-15 מתוך ההקשר ההיסטורי של השפעות אימת מגפת "המוות השחור" אשר פרצה 60 שנים קודם לכן, ומתוך התהפוכות החברתיות אשר התרחשו בסמוך לכך.
הטקסטים היו פופולריים מאוד, תורגמו למרבית השפות המערב-אירופיות והיו הראשונים במסורת הספרות המערבית בקרב מדריכי המוות והמיתה.

גאוות הרוח היא אחד מחמשת פיתויי האדם הגוסס, על-פי "ארס מוריינדי".
כאן, שטנים מפתים את האדם הגוסס בכתרים (משל ימי-ביניימי לגאווה גשמית) לעיני מריה, ישו ואלוהים, המגנים את המעשה.
גלופה שביעית (4א') מתוך אחת-עשרה, 1450 לערך.

בתחילה הייתה גרסה ארוכה, ומאוחר יותר גרסה קצרה המכילה אחת-עשרה גלופות כתמונות הדרכתיות, אשר ניתן היה להסבירן ולשננן בקלות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לארס מוריינדי:
•ספרי עיון
•כלכלה
•חברה ותרבות בימי הביניים
•המוות בתרבות ובאמנות
•ספרות ימי הביניים