כל מה שרצית לדעת על באב אל-מנדב:
באב אל-מנדב (בערבית: باب المندب) הוא מצר ים המפריד בין אסיה (תימן שבחצי האי ערב) לבין אפריקה (ג'יבוטי, צפונית לסומליה שבקרן אפריקה), ומקשר בין ים סוף למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי.
משמעות שמו בערבית היא "שער הדמעות", וניתן לו, על-פי אגדה ערבית, בגלל האנשים הרבים שטבעו בו ברעידת האדמה, שגרמה להיפרדות אסיה מאפריקה.
רוחבו כ-28 ק"מ.
האי פרים שבתחומו מחלק את המצר לשניים, כשחלקו המזרחי – מצר איסכנדר – רוחבו כ-3 ק"מ ועומקו כ-30 מ', וחלקו המערבי – דקט אל מאיון – רוחבו כ-25 ק"מ ועומקו המקסימלי מעל 300 מ'.
סמוך לחופו האפריקני מצויים מספר איים קטנים, הידועים בשם "שבעת האחים".
על פי תאוריות מודרניות בדבר מוצאו והתפשטותו של ההומו סאפיינס, החל המין האנושי את צעדיו הראשונים באפריקה, וממנה התפשט צפונה לאסיה דרך מצר באב אל-מנדב והאיים שבתחומו, כשענפים ממנו פנו מזרחה לאזור רוסיה וסיביר, וחלקים אחרים לאירופה.
עם פתיחת תעלת סואץ לשיט ב-1869, עלתה חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של באב אל-מנדב, כחלק מנתיב השיט המרכזי בין האוקיינוס ההודי והים התיכון.
מדי שנה עוברות בו כ-20,000 ספינות, בנפח מטען של כ-400 מיליון טון.
עוד לפני פתיחת תעלת סואץ, התחוללו סביב באב אל-מנדב מאבקי שליטה, בעיקר בין המעצמות הקולוניאליות בריטניה וצרפת.
האי פרים שבמצר, לדוגמה, נכבש על ידי צרפת כבר במאה ה-18, ומאז נכבש על ידי בריטניה ושוב על ידי צרפת, כשבהמשך צורף למושבה הבריטית עדן, ולבסוף לדרום תימן העצמאית.
באב אל-מנדב, כנתיב שיט חיוני לישראל, מהווה אתגר ביטחוני לחילות האוויר והים של ישראל.
בהקשר זה ידועה תקיפת טרור ערבית, שבוצעה בבאב אל-מנדב ב-11 ביוני 1971 על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין נגד המכלית הישראלית קוראל סי, שהפליגה בדגל נוחות ליברי, והייתה בדרכה לאילת.
המחבלים, ששטו בסירת מרוץ שהורדה מספינת דיג ליד האי פרים, התקרבו אל המכלית וירו עליה עשר פצצות בזוקה, שחלקן פגעו בספינה וגרמו להתלקחות שתי דליקות.
הדליקות כובו והמכלית שניזוקה המשיכה בהפלגתה לאילת.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת באב אל-מנדב בפני ספינות ישראליות.
ההסגר נותר על כנו עד לחתימת הסכמי הפסקת האש, ב-11 בנובמבר 1973.