כל מה שרצית לדעת על בגאודים:
בָּגָאוּדים (bagaudae או bacaudae) הוא שם של קבוצות לוחמים המופיע פעמיים במהלך ההיסטוריה של גאליה, במאה השלישית ובמאה החמישית לספירה.
במקור היה זה שמה של קבוצת איכרים מורדים בתקופת משבר המאה השלישית בגאליה תחת שלטון האימפריה הרומית.
פירוש השם היה ככל הנראה "לוחמים".
לפי ניקסון היו הבגאודים "כנופיות של פורעי חוק באזורי הכפר שעסקו בביזה ובשוד", אך לפי וייטמן מדובר היה בבעלי אדמות גאלים מקומיים שמרדו והפכו ל"טיראנים".
הם מופיעים בכתובים כתופעה בשנת 284 וכוחם נמחץ על ידי הקיסרים מקסימיאנוס וקראוסיוס שפעלו למען הקיסר-אוגוסטוס דיוקלטיאנוס.
על פי התיאור ב"פנקגיריק של מקסימיאנוס" משנת 289, המיוחס לקלאודיוס ממרטינוס, מתוארים הבגאודים כ"איכרים לא מנוסים שאחזו בכלי נשק; אנשי המחרשה חיקו את החיילים, הרועים את הפרשים, אנשי הדיש היו האויב הברברי".
ככל הנראה, מוציא תיאור זה מכלל חשבון את ההשערה שמדובר היה במרידה נוצרית, וייתכן והיו למורדים שורשים או קשרים להרולים הגרמאנים.
המונח בגאודים מופיע שוב בתחילת המאה החמישית, כאשר מוזכרים אלו כשולטים בחלקים מגאליה ועמק האברו ולוחמים בצבאות ששלח כנגדם הגנרל פלביוס אאטיוס.
עם נפילת האימפריה הרומית ועליית הממלכות הגרמאניות נעלמים הבגאודים מהתיעוד ההיסטורי.
היסטוריונים בסקים רבים רואים בבגאודים מיליציות בסקיות לוחמות.
השליטה הרומית בשטחי הבסקים בתקופה הרומית הייתה רופפת למדי בתקופת האימפריה הרומית והשבטים הבסקים נהנו משלטון עצמי משני עברי הפירנאים.
מאז אמצע המאה הרביעית ישנם מטבעות בסקים רבים המתעדים קיום מחנות צבא רבים, שכן בתקופה זו שימשו מטבעות בעיקר כדי לשלם לחיילים.
טביעת המטבעות מעידה ככל הנראה ששטח הבסקים היה עצמאי כאשר הפולשים הגרמאנים הגיעו למקום בתחילת המאה החמישית.
הבסקים נלחמו תחת פיקוד רומי בשנת 407 כדי להדוף פלישות של שוואבים, ונדלים ואלאנים.
שנתיים אחרי כן חצו שבטים גרמאנים אלו את הפירנאים בלא בעיות, אך עברו לשטחים העשירים יותר של היספניה ולא נותרו בשטח הבסקים.
מאוחר יותר, ידוע כי הויזיגותים ואחריהם הפרנקים ניסו להכניע את הבסקים בלי הצלחה מרובה.
בשנת 711 עדיין נלחם המלך הוויזיגותי רודריק כנגד הבסקים כאשר הפולשים המוסלמים הגיעו לממלכה מדרום.
על–פי ההיסטוריונים הבסקים, רק ההשערה שמרידת הבגאודים הצליחה באופן מלא בשטח הבסקי יכולה להסביר מדוע נותרו אלו עצמאיים בתקופת הפלישות הגרמאניות ולא הכירו כלל את המבנה הסוציו-אקונומי הפיאודליסטי אפילו בסוף ימי הביניים, למרות השפעתו הרבה על שכניהם.