כל מה שרצית לדעת על בדלתיים סגורות (מחזה):
בדלתיים סגורות (בצרפתית: Huis clos) הוא מחזה אקזיסטנציאליסטי מאת ז'אן-פול סארטר.
המחזה נכתב בצרפתית בשנת 1944, והוצג לראשונה במאי אותה שנה בתיאטרון וייה-קולומבייה, זמן לא רב לפני שחרור פריז מעול הכיבוש הנאצי.
במחזה מופיעות ארבע דמויות (אחת מהן, המשרת, מופיעה לזמן קצר בלבד), והוא המקור לאחד הציטוטים המפורסמים ביותר של סארטר: "הגיהנום הוא הזולת" (l'enfer, c'est les autres).
המחזה עובד לקולנוע פעמים רבות, וידועה במיוחד גרסתה של הבמאית ז'קלין אודרי משנת 1954.
בפתיחת המחזה אדם בשם גרסאן מובל אל חדר המצוי, כך מתברר, בגיהנום.
בחדר אין חלונות או מראות – רק דלת אחת.
לגרסאן מצטרפת תוך זמן קצר אישה בשם אינס, ולאחר מכן אישה נוספת בשם אסטל.
הדלת ננעלת, ושלושתם מצפים שיבואו לענות אותם – אולם איש אינו מגיע.
השיחה גולשת לחיטוט הדדי במעשיו ובזכרונותיו של כל אחד מהם.
ככל שהשיחה מתקדמת מתברר שההבדלים בהשקפה ובמערכת הערכים של כל אחד מהם הופכת את שהייתם המשותפת לבלתי נסבלת.
אט אט הם מבינים כי שהייתם המשותפת, הכפויה, היא היא העינוי האולטימבטיבי – אין כלל צורך בהתערבות מבחוץ.
המחזה עובד שלוש פעמים לקולנוע: בשנת 1954, 1964, ו-2006.
כמו כן עובד לאופרה בשנת 2008.