כל מה שרצית לדעת על בוניפקיוס השלישי:
בוניפקיוס השלישי (בלטינית: Bonifacius III; נפטר ב-12 בנובמבר 607) כיהן כאפיפיור מה-19 בפברואר 607 ועד פטירתו באותה שנה.
על אף תקופת כהונתו הקצרה, היו לפעולותיו השפעה רבה על מעמד האפיפיורות בדורות הבאים.
בוניפקיוס היה בנו של יוחנן קאטאאדיוק, רומאי ממוצא יווני.
בעת שכיהן כדיאקון הרשים בוניפקיוס את האפיפיור גרגוריוס הראשון, אשר בשנת 603 מינה אותו לתפקיד האפוקריסיאריוס (הנונציו לחצר הקיסרית של האימפריה הביזנטית), תפקיד בו כיהן עד שנת 606.
בתפקיד זה יצר בוניפקיוס קשרים עם הקיסר פוקאס וזכה להערכה רבה של הקיסר.
לאחר מותו של האפיפיור סאביניאנוס בפברואר 606 נבחר בוניפקיוס לתפקיד האפיפיור, אולם שב לרומא מקונסטנטינופול רק שנה לאחר מכן.
לא ברורה סיבת האינטרגנום הארוך.
ישנה סברה כי המתנה זו נבעה ממחלוקות אודות בחירתו – לפי סברה זו בוניפקיוס סירב לקבל את התפקיד כל עוד התקיימו מחלוקות אלה.
בהגיעו לרומא הוציא בוניפקיוס צו האוסר על דיון במינוי יורש לאפיפיור במהלך כהונתו של אפיפיור מכהן.
על פי צו זה, העובר על הצו יוחרם.
צו נוסף שהוציא קבע כי לא יבחר אפיפיור חדש קודם לחלוף שלושה ימים ממותו של האפיפיור הקודם – וזאת במטרה שהבחירות לכהונה יתקיימו באופן חופשי מלחצים.
שני צווים אלה קבעו את אופן בחירת האפיפיור ופועלים לפיהם גם כיום.
בשל יחסיו הקרובים עם הקיסר הביזנטי, קיבל בוניפקיוס הכרזה מהקיסר הקובע כי האפיפיור היושב ברומא עומד מעל כל הכנסיות האחרות (הכרזה הדומה לזו שהוציא הקיסר יוסטיניאנוס הראשון שמונים שנה קודם לכן).
ההכרזה העניקה את התואר "ההגמון העולמי" להגמון של רומא – צו אשר בפועל סיכל את מאמציו של ההגמון קיריאקוס מקונסטנטינופול לשאת בתואר זה.
בוניפקיוס נפטר ב-12 בנובמבר 607 ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.