כל מה שרצית לדעת על ביוסנסור:
ביוסנסור היינו חיישן בו אינטראקציות ביו-מולקולאריות המשמשות לזיהוי תגובה כימית מתורגמות לאות חשמלי.
ביוסנסור הינו התקן המורכב משלושה אלמנטים:
אלמנט לזיהוי ביולוגי ספציפי שהיינו חומר ביולוגי (כגון רקמה, מיקרואורגניזם, אברון, קולטן, אנזים, נוגדן, חומצת גרעין וכו') המתקשר ספציפית למולקולה רצויה.
מתמר להמרת הזיהוי הביולוגי לשינוי פיזי במספר אופנים: אופטי, פיאזואלקטרי, אלקטרוכימי ועוד.
אלמנט להמרת השינוי הפיזי לאות חשמלי והצגתו למשתמש.
באפליקציות מסוימות, המתמר שהוזכר בסעיף הקודם ממיר את הזיהוי הביולוגי ישירות לסיגנל חשמלי ומציג את המדידה.
מד הגלוקוז המשמש חולי סוכרת למדידת רמת הסוכר בדם הינו ביוסנסור.
המכשיר משתמש באנזים ומתווך המצויים בתא מדידה אלקטרוכימי.
האנזים גלוקוז אוקסידאז מחמצן את הגלוקוז ובכך גורם לחיזור של הקואנזים המתווך FAD.
חיזור המתווך מוביל לחימצון האלקטרודה היוצרת זרם חשמלי.
כמות הזרם הנמדדת מעידה על ריכוז הגלוקוז.
במקרה זה, האנזים משמש כאלמנט לזיהוי ביולגי והתא האלקטרוכימי כמתמר מזיהוי ביולוגי ישירות לאות חשמלי.
ההיסטוריה של פיתוח הביוסנסורים שזורה במחקרים החלוציים שביצע ללנד קלארק, ביוכימאי אמריקאי, בשנות ה-50.
קלארק פיתח את אלקטרודת קלארק למדידת רמת החמצן בדם.
אלקטרודה זו היוותה את אבן הבניין הבסיסית למדי הגלוקוז הראשונים.