כל מה שרצית לדעת על ביקור חולים:
ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו.
מקורות למצווה זו בתנ"ך הם התגלותו של אלוהים לאברהם לאחר שמל את עצמו כשהיה בתקופת החלמה, וביקורו של הנביא ישעיהו אצל המלך חזקיהו כאשר חלה (מלכים ב', פרק כ' א').
חז"ל מפרשים את הפסוק על אברהם אבינו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה (ספר בראשית פרק י"ח י"ט) – זו ביקור חולים (מדרש רבה, בראשית, פרשה מט פסקה ד).
ואת הפסוק "את הדרך ילכו בה" (שמות יח, כ), הם דורשים ילכו – זה ביקור חולים (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא ל/ב).
הם גם הפליגו בחשיבות מצווה זו, ואמרו שכל המבקר את החולה נוטל אחד משישים מחוליו, ישנו דגש מיוחד בביקור על "בן גילו" דווקא, שכנראה במקרה כזה יש לחולה ניחומים יתרים.
בדיון בכלל זה שואלים: אם כך, יבואו שישים איש וירפאהו, ועונים שכל מבקר נוטל אחד משישים ממה שנשאר.
ניתן ללמוד על כוחה של מצוות ביקור חולים גם מהביקור של יוסף את יעקב אביו: "ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את-שני בניו עמו את-מנשה ואת-אפרים, ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על-המטה" (בראשית מ"ח, א).
עוד נקבע שמצווה זו היא מהדברים שאין להם שיעור מבחינת כמותה, ואפשר לקיימה פעמים רבות ביום, אפילו אצל אותו חולה (תלמוד בבלי, מסכת נדרים דף לט/ב).
היא גם נקבעה כדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.
בתלמוד ישנם כמה וכמה סיפורים על חכמי ישראל שביקרו חולים ואף עזרו לריפוים.
בספר "סדר היום" הושם דגש על חשיבות החיזוק הנפשי, השבת נפשו של החולה, ניחומו והקלת חוליו מעליו.
ואילו בספר חכמת אדם נכתב שעיקר המצווה הוא להתפלל על החולה ולבקש עליו רחמים.
כמו כן נכתב, כי יש לסייג חולים שאין לבקר אצלם, כמו אלו שמתביישים במחלתם, או כאלה שהביקור הוא לטורח להם.
במקרה כזה, הולכים לביתם, אך לא נכנסים לחדרם, שואלים לשלומם ובודקים אם ניתן לסייע.
עוד עולה מספר זה, כי מינו בקהילה היהודית (ברלין) אדם שהיה ממונה על ביקור חולים, הנקרא "גבאי ביקור חולים".