כל מה שרצית לדעת על בית עיריית פריז:
בית עיריית פריז (בצרפתית: Hôtel de ville de Paris, "אוטל דה ויל דה פארי") נמצא ברובע הרביעי של פריז ומהווה את משכנה של עיריית פריז מאז 1357.
במאה ה-13 שכנה עירייתה של פריז ב"סלון הבורגנים" שבקרבת השאטלה, קודם שעברה בראשית המאה ה-14 לגבעת סנט-ז'נבייב שבגדה השמאלית.
אטיין מרסל, הפרובוסט של פריז (מי שעמד בראש הסוחרים תחת השלטון הישן), ביצע את רכישתו של "בית העמודים" שבגדה הימנית בשמה של העירייה בחודש יולי 1357, ואליו הועבר מרכזם של המוסדות המוניציפליים של העיר.
תחת מבנה זה הוקם במאה ה-16 היכל שתוכנן, לבקשת המלך פרנסואה הראשון, בידי האדריכל האיטלקי דומניקו דה קורטונה, שגם השתתף בתכנון טירת שמבור; והצרפתי פייר שמביז', שמזוהה בין היתר עם טירת פונטנבלו ועם קתדרלת סנלי.
בניית האוטל-דה-ויל נמשכה מ-1533 ועד 1628, ובין 1836 ו-1850 נוספו לו גימורים ותוספות תוך שימורה של החזית הרנסאנסית.
בימי הקומונה הפריזאית של 1871 נשרף הבניין, ולארכיונים, לספרייה העירונית ולאוספי-התעודות החשובים היה גורל דומה.
המבנה הוקם מחדש בין 1874 ל-1882, לפי תוכנית של האדריכלים תאודור בּאלוּ ואדוּאָר דֶפֶּרְת.
החזית, בסגנון נאו-רנסאנסי, ניסתה להתחקות אחר זו של הבניין שנשרף.
הכיכר בחזיתו המערבית של הבניין – שב-1803 נקרא שמה כיכר העירייה, הפכה למרחב להולכי רגל בשנת 1982.
לאורך ההיסטוריה מקום זה היה מוקד להתקהלויות של מתקוממים, מפגינים ומורדים.
המבנה מתאפיין בחלונות ביפוריים ונישות מפוסלות רבות, ובחלליו הפנימיים שטיחי קיר, רהיטים מעוטרים ופרסקו.
החזית העיקרית מעוטרת בדמויות רבות שמציינות את פריז – בהן אמנים, מדענים, פוליטיקאים ותעשיינים.
בחצר הפנימית, שני פסלי ברונזה מסמלים האחד את האמנות והאחר את המדע, מעשה ידיהם של לורן מרקסט וז'ול בלנשאר בהתאמה.
גם כיום, בהיותו אתר של כוח ויוקרה, שבו יושבת מועצת פריז ובו מתקבלים אורחיהם של ראשי העיר, מוקדש חלק מחלליו של בית העירייה לתערוכות.
את אזור בית העירייה משרתת תחנת המטרו Hôtel de Ville.
בית העירייה אוטל דה ויל