כל מה שרצית לדעת על בלדה לחובש:
בלדה לחובש הוא פזמון עברי שנכתב על ידי דן אלמגור בשנת 1956 והולחן בשנת 1968 על ידי אפי נצר.
זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעקבות זכייתו במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון העברי בשנת 1969, בביצועו של יהורם גאון.
השיר נכתב על ידי אלמגור הצעיר (שהיה בן 21 בעת כתיבתו).
כמרומז משמו, השיר שייך לסוגת הבלדה.
המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נמצא בסיום, שהוא טראגי.
בדומה לבלדות אחרות העוסקות בנושא המלחמה גם בה גיבור השיר, החובש, מוצא את מותו באופן דרמטי בסוף השיר.
בראיון סיפר אפי נצר כי אלמגור אמר לו שהשיר לא נכתב על מקרה מסוים.
עם זאת, השיר דומה למספר אירועים שקרו במציאות.
כאשר הושמע השיר אחרי מלחמת ששת הימים הוא נתפס בעיני רבים באותה תקופה כמייצג של הנעלה שברוח הגבורה של החייל הישראלי, כפי שזו התבטאה גם בשירים אחרים בני התקופה (לדוגמה, בשיר "גבעת התחמושת").
לאחר המלחמה התקשו משפחות שכולות להאזין לשיר וביקשו שלא להשמיעו ברדיו.
בלטה פנייתם של הורי החייל שלמה אפשטיין אל מלחין השיר אפי נצר, שהיה מכר שלהם, ובקשו שיתחשב ברגשותיהם ויפעל לאי השמעתו (פרטי נפילתו דומים מאד למילות השיר).
אחרים הסתייגו מן השיר בגלל דרמטיות היתר של ביצועו של גאון.
במשך שנים רבות לא הושמע השיר ברדיו, אלא רק ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
עם זאת, נחשב השיר לאחד משיריו האהובים ביותר של יהורם גאון, ובשלושה מצעדים שונים של שיריו זכה השיר במקום הראשון- ב-1999 וב-2010 ברשת ג', וב-2004 בגלי צה"ל.
כיום מושמע השיר במרבית טקסי הסיום של קורסי החובשים (על-פי רוב בטקסי הסיום של חובשים קרביים) בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10).