כל מה שרצית לדעת על בלהה:
בִּלְהָה, דמות מקראית, הייתה אמן של דן ונפתלי משבטי ישראל, שפחת רחל ואשתו השלישית של יעקב.
לעתים מכונה גם פילגש.
כאשר יעקב התחתן עם רחל נתן לבן לרחל את בלהה שפחתו כמתנה.
כשראתה רחל שהיא עקרה, נתנה את שפחתה בלהה ליעקב על מנת שתלד לו ילדים, אשר ייחשבו במובן מסוים כילדיה של רחל.
נוהג זה היה רווח בעמי המזרח באותה התקופה וכן נהגה שרה בנותנה את הגר לאברהם (ספר בראשית, פרק ט"ז).
מעשה זה של רחל היה חלק מהמאבק בין רחל ללאה על הולדת בנים ליעקב.
הילדים שנולדו לבלהה ויעקב הם דן ונפתלי.
בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (בראשית לה, כב-כו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב.
.
.
ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו).
חז"ל אומרים שבלהה הייתה בתו של לבן שנולדה לשפחתו, ובעצם הייתה אחותה של רחל מצד האב.
בבראשית ל"ה מסופר כי לאחר מות רחל, ראובן, בכורו של יעקב, שכב עם בלהה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (בראשית, ל"ה, כ"ב).
במסכת שבת מובאת דעתו של ר' שמואל בר נחמני כי אין מדובר במשכב ממש אלא "מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה".
הוא מסביר שראובן קינא לאמו לאה, כאשר לאחר מות רחל העדיף יעקב את בלהה על פני לאה ולכן החליף את מיטותיהן.
במספר מקומות נוספים בחז"ל (זוהר, פסיקתא רבא, תרגום יונתן) מוצגת בלהה כאשתו של יעקב לאחר מותן של רחל ולאה.
כך גם חלומו של יוסף על השמש, הירח והכוכבים המשתחווים לו מפורש כמכוון לבלהה אשר גידלה את יוסף במקום אמו.
על פי מסורת אחת, בלהה וזלפה, ביחד עם צפורה אשת משה, יוכבד בת לוי ואלישבע בת עמינדב אשת אהרן קבורות בקבר האמהות בצפון טבריה.