כל מה שרצית לדעת על בריטיש אירוספייס הרייר ימי:
בריטיש אירוספייס הרייר ימי (אנגלית: British Aerospace Sea Harrier) הוא מטוס קרב, מטוס תקיפה וסיור, בעל יכולות המראה ונחיתה אנכית וקצרה, שנועד להפעלה מסיפון נושאות מטוסים.
המטוס הוא פיתוח של מטוס דומה, הוקר סידלי הרייר.
ההרייר הימי נכנס לשירות בצי המלכותי הבריטי באפריל 1980.
הדגם הראשון קיבל את הסימול FRS1, ובאופן לא פורמלי זכה לכינוי "Shar" (קיצור של Sea Harrier).
ההרייר הימי היה יוצא דופן בין מטוסי הקרב של תקופתו, שרובם היו על קוליים ובעלי ממדים גדולים בהרבה.
ההרייר הימי, שממדיו קטנים יחסית ומהירותו תת קולית, נועד בעיקר להגנה אווירית של אוניות הצי.
ההרייר הימי השתתף במלחמת פוקלנד, במלחמת המפרץ ובמלחמת המפרץ השנייה, במלחמת קרואטיה ובמלחמת בוסניה.
בכל המלחמות הללו הופעל המטוס בעיקר מעל סיפון נושאות מטוסים שהיו סמוך לאזור העימות.
מכל המלחמות האמורות, שירותו של המטוס במלחמת פוקלנד הוא הידוע ביותר, מכיוון שהיה זה המטוס היחיד בעל כנף קבועה שעמד לרשות הכוחות הבריטיים.
מטוסי ההרייר הימי הפילו יותר מ-20 מטוסים ארגנטינאיים; רק מטוס אחד הופל, מאש נ"מ.
מטוסי ההרייר נטלו חלק גם בתקיפת מטרות קרקע, יחד עם מטוסי ההרייר GR.
1 של חיל האוויר המלכותי.
נעשו ניסיונות למכור את המטוס גם למדינות אחרות, ובהן אוסטרליה וארגנטינה, אך רק הודו רכשה אותו.
ב1993 יוצרה גרסה משודרגת של המטוס עבור הצי המלכותי הבריטי.
גרסה זו ידועה כהרייר ימי FA2.
למטוס זה הייתה יכולת לוחמה אווירית משופרת, וכן יכולת לשאת חימוש מתקדם יותר.
גם מנוע המטוס היה מנוע מתקדם יותר.
ייצור הגרסה המשופרת נמשך עד 1988, והמטוס הוצא משירות בצי המלכותי ב2006, והוחלף על ידי גרסה אחרת של המטוס, הרייר GR9.
החלפה זו היא זמנית בלבד, ובסופו של דבר אמור הצי המלכותי הבריטי לקלוט מטוסי לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II כמחליפיהם של מטוסי ההרייר הימי.
הצי ההודי מפעיל עדיין את מטוסי ההרייר הימי, אך אמור לקלוט מטוסי מיג-29 K במקומם.
בבריטניה נעשה עדיין שימוש במטוסי הרייר ימי, לצורך תרגול צוותי הסיפון של נושאות מטוסים.