כל מה שרצית לדעת על בת ים – ניו יורק:
"בת ים – ניו יורק" היא סדרת טלוויזיה שעלתה למרקע בסוף שנת 1995 בערוץ השני, קשת.
הסדרה נכתבה ובוימה על ידי יוסי מדמוני ודוד אופק.
יזם הסדרה היה מיכה שגריר שביחד עם מדמוני ואופק חתום על הסדרה כיוצר.
שגריר שהיה יושב ראש הדירקטוריון של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה גייס את מדמוני ואופק, מיד עם סיום לימודיהם, ליצירת הסדרה לקראת עליית ערוץ מסחרי, השני, ואכן כבר בשנה השנייה לקיום הערוץ עלתה הסדרה לשידור בעונה ראשונה מקוצרת של 6 פרקים.
עונה שנייה של 13 פרקים עלתה לשידור בשנת 1997.
הסדרה הביאה למרקע הישראלי סגנון נטורליסטי, חדש אז, המערב בין שחקנים מקצועיים ודמויות תיעודיות שהופיעו בתפקיד עצמן.
הדמות הבולטת הייתה דמותו של אבי המשפחה – שלמה זלאייט, כפי שגולמה על ידי ויקטור עידה, נגן קאנון במקצועו.
כמו כן הייתה זו הסדרה הראשונה בישראל שערבבה צילום מקצועי עם פורמט צילום חובבני של סרטוני וידאו ביתיים, אותם צילמו גיבורי הסדרה בני משפחת זלאייט.
את קלטות הווידאו הללו שלחו בני המשפחה מבת ים לניו יורק ולהפך, בניסיון לשמור על קיום תא משפחתי מסורתי בעולם בו דור הילדים חוצה גבולות גאוגרפיים.
חשיבותה של הסדרה הייתה גם בעירוב הסגנוני הזה שהביא תחושה דוקומנטרית לתוך מבנה דרמטי מתוסרט, תוך כדי עיסוק בתהליכים חברתיים עכשוויים כמו הגירה, פערי דורות, זהות מזרחית, תהליכי חילון והתפרקות התא המשפחתי המסורתי בחברה קפיטליסטית מודרנית.
הסדרה זכתה ב-1996 בפרס האקדמיה על דרמת הטלוויזיה הטובה ביותר וזכתה להצלחה בביקורות ובקהל הצופים גם יחד.
הסדרה נחשבת לנקודת מפנה בייצוג המזרחי על מרקע הטלוויזיה הישראלי, כשיצרה עולם מזרחי עצמאי אותנטי, ללא עיצוב קריקטורלי, ושאינו מגדיר את עצמו ביחס למרחב הישראלי ההגמוני.
ב-1998 נוצר לסדרה ספין אוף בשם "עלילות דוד" שמתמקד בדמותו של דוד זלאייט.