כל מה שרצית לדעת על גאופיט:
גֵּאוֹפִיט (Geophyte) הוא צמח שבתקופה מסוימת מתים בו כל החלקים העל קרקעיים ונשאר רק איבר אגירה תת-קרקעי, פקעת מהתעבות של גבעול, בצל מהתעבות של עלים או קנה שורש מעובה.
חצב מצוי
מקור שמו של המונח ביוונית: גאה (Gea) – אדמה, פיט – צמח.
פירושו – "צמח אדמה".
הגאופיטים נפוצים בסביבות עם עונות משתנות.
לדוגמה, לחצב המצוי, שפורח בישראל, יש איבר אגירה תת-קרקעי, והצמח יוצא מעל פני האדמה רק עם תחילת הסתיו.
גאופיטים רבים בישראל יוצאים מעל פני האדמה בסתיו ובתחילת החורף, משום שמבחינה אבולוציונית, לא משתלם להם לספק אנרגיה לחלקי הצמח העל קרקעיים בקיץ בגלל חוסר המשקעים.
צמחים אלה מכונים גם מבשרי חורף.
גם במדבר קיימים גאופיטים שיוצאים מעל פני האדמה רק בזמן של גשמים, בהתאמה אבולוציונית לנדירות המשקעים במדבר.
חומר תשמורת נפוץ באברי האגירה הוא העמילן.
ישנם גאופיטים הממלאים מחדש את איבר האגירה שלהם לאחר שנוצל תוכנו, וישנם כאלה היוצרים איבר אגירה חדש במקום הישן שהתרוקן.
רועי דיין, שחקר את צמח הכדן, גילה שבזמן התפתחות הפרח יורדת כמות העמילן גם לאחר שנוצרים בצמח חלקים על קרקעיים ירוקים, ובכדן הירידה נמשכת עד שאיבר האגירה מתרוקן לחלוטין עם הפריחה.
כאמור, אבר האגירה מכיל חמרי תשמורת ולכן מכרסמים שונים ניזונים ממנו.
כאמצעי הגנה, מכילה פקעת הרקפת רעל מסוג ציקלאמינין וכך נשמרת הפקעת מפני המכרסמים (למעט דרבנים שעמידים לרעל זה).
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.