כל מה שרצית לדעת על גדעון סַאמֶט:
גדעון סַאמֶט (נולד ב-1940) הוא עיתונאי ישראלי, מהבכירים שבכותבי הטורים בארץ ולשעבר העורך האחראי של "הארץ".
סאמט נולד בתל אביב, בנם של שמעון סאמט, עיתונאי ב"דבר" וב"הארץ" ואנדה, קוסמטיקאית.
גדל במעונות עובדים ברחוב פרוג, למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתיכון עירוני ה'.
בצה"ל שירת בחיל התותחנים עד שנכווה באורח קשה ועבר לשרת ב"במחנה נח"ל".
לאחר שחרורו למד ספרות אנגלית ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עבד כסגן עורך "במחנה" ומנהל התוכניות של גלי צה"ל תחת יצחק לבני.
ב-1971 מונה על ידי גרשום שוקן, העורך הראשי והמו"ל של הארץ, לעורך האחראי.
סאמט יזם בין היתר את סדרת המאמרים על הפשע המאורגן בישראל, שבעקבותיה ועדה ממלכתית הכירה לראשונה בקיומו.
הוא צירף לעיתון כותבים כתום שגב ודורון רוזנבלום.
לאחר עשור בעריכה היה שליח העיתון בארצות הברית ובשובו היה חבר הנהלת המערכת ובעל טור.
בשנות ה-80 וה-90 ערך את כתב העת "פוליטיקה" ושימש מרצה לעיתונאות באוניברסיטת תל אביב.
הרצאותיו עסקו בסגנונות עיתונאיים ובעיקר ב"עיתונאות החדשה".
כמו כן הגיש בערוץ השני את תוכנית התרבות "ספרים עם סאמט".
במשך שנים אחדות ערך סדרת ספרי עיון מקיפה, "המצב הישראלי", בהוצאות הספרים כתר וכנרת.
סאמט מתמקד בכתיבתו בנושאי פוליטיקה ותרבות, חברה ואדריכלות.
בכתיבה הפוליטית מבטא סאמט עמדות שמאל עקביות.
הן עוררו, כמו כלפי כותבים אחרים ב"הארץ", ביקורת מימין ופולמוסים ממושכים.
הוא חבר ההנהלה של ארגון יוזמת ז'נבה, גוף ציבורי הפועל לקידום הסדר עם הפלסטינים, ומעורב במסגרות ציבוריות אחרות.
בשנת 1990 הוציא לאור את "רשימת ה-6,000", רב-מכר בהוצאת ידיעות אחרונות, אוסף של ששת אלפים מושגים ופרטי מידע בכל התחומים.
את הרשימה הגדיר כגרעין מרכזי של ידע, האמור להיות באמתחתם של ישראלים רבים ככל האפשר כתנאי לשיח לאומי מושכל.
על שער הספר נאמר: "הצעה למבחר של המושגים, המונחים, הפתגמים, התאריכים, הספרים, יצירות האמנות, האישים, הביטויים שכדאי לישראלים לדעת".
בהקדמה מפורטת סאמט הבהיר את התיזה של הספר וציין כי הרשימה, שחוברה בעזרת כ-100 מומחים, איננה תחליף להשכלה מסודרת.
היא נועדה לסייע בשיפור הרמה הנמוכה של ידע בתחומים חיוניים, בעיקר בקרב צעירים, כפי שנרשמה בסקרים רבים.
אך התעוררה סביב הספר מחלוקת באיזו מידה המושגים שבספר אכן מהווים אינדיקציה למטען תרבותי והשכלתי.
בשנים 1992-93 יצא בשליחות משרד החוץ כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה.
קבל את המינוי משר החוץ פרס אך יצא לשליחות לאחר שממשלת הלכוד כבר הורכבה.
תוך כדי עריכה וכתיבה היה סאמט פעיל במוסדות תרבות שונים, ושימש בין השאר בהנהלת תיאטרון הבימה ובצוות ההקמה של המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.
עם סיום תקופת עבודתו הממושכת ב"הארץ", שנים אחדות אחרי מועד הפרישה, הרחיב סאמט פעילות במוסדות תרבות, בין היתר במוזיאון תל אביב, בקידום הסדר מדיני במסגרת יוזמת ז'נבה ובעמותה לסיוע לעובדים זרים.
בשנת 2008 פרסם רומן ראשון מפרי עטו, "להרוס את נדב".
הרומן הבדיוני, שנושאו הוא חברות ובגידה, עורר עניין בין היתר בגלל ניחושים לגבי קשר בין גיבוריו לבין דמויות מוכרות במציאות, ולגבי רומן-האהבים שהיה לסאמט עם הסופרת בתיה גור.
אשתו, ד"ר נעמי סאמט, מורה ומומחית ייעוץ להורים, נפטרה ב-1999 לאחר מחלה.
לזוג שני ילדים.