כל מה שרצית לדעת על ג'ון בונהם:
ג'ון הנרי בונהם (בונזו) (באנגלית: John Henry "Bonzo" Bonham;‏ 31 במאי 1948 – 25 בספטמבר 1980) היה מתופף רוק בריטי וחבר בלהקת לד זפלין עד מותו.
הוא נודע בכוח, במהירות וב"רגש" שלו לגרוב.
בונהם נחשב על ידי רבים כאחד מהמתופפים הטובים ביותר בתולדות הרוק,‏‏‏‏ ואף דורג על ידי מגזין הרולינג סטון כמתופף הטוב ביותר בכל הזמנים.
‏
בונהם נולד בוורסטרשיר, אנגליה.
כשהיה בן 5 למד לראשונה לנגן בתופים, כאשר הרכיב "מערכת תופים" מכלי קיבול ופחים, והעתיק את תנועתם של אליליו ג'ין קרופה ובאדי ריץ'.
בגיל 15, הוא קיבל את מערכת התופים הראשונה שלו.
ב-1964, הצטרף בונהם ללהקתו הראשונה "Terry Webb and the Spiders".
שנתיים מאוחר יותר, הצטרף ללהקת "A way of Life", אך זמן קצר לאחר מכן הפכה הלהקה ללא פעילה.
בונהם היה צריך הכנסה קבועה, ולכן הצטרף ללהקת הבלוז, " Crawling King Snakes", אשר הסולן שלה היה סולן לד זפלין לעתיד רוברט פלאנט.

מצבת קברו של ג'ון בונהם

ב-1967, "A way of Life" ביקשה מבונהם לחזור ללהקה, והוא הסכים.
באותה שנה החליט פלאנט להקים את להקת "Band of Joy" וצירף את בונהם כמתופף.
הלהקה הקליטה דמואים אך לא אלבום.
ב-1968, הזמר האמריקאי טים רוז (Tim Rose), ביצע סיבוב הופעות בבריטניה והזמין את הלהקה להיות להקת החימום שלו.
לאחר שסיים רוז את סיבוב ההופעות שלו, הוא הזמין את בונהם לנגן בלהקתו.
בעקבותיו, זמרים נוספים כמו ג'ו קוקר וכריס פרלאו הזמינו את בונהם לנגן עמם בסיבובי ההופעות שלהם.
‏
כאשר ג'ימי פייג', גיטריסט לד זפלין, חיפש זמר ומתופף הוא נפגש עם בונהאם ועם פלאנט ויחד עם הבסיסט ג'ון פול ג'ונס הם הקימו את להקת לד זפלין.
לצד עבודתו של בונהם בלד זפלין, הוא ניגן גם עם אמנים נוספים במהלך חייו.
ב-1969, השתתף בונהם ביחד עם פייג' וג'ונס באלבום של להקת "The Family Dogg", "A Way of Life".
בנוסף, הוא ניגן תופים בשיר של לולו, "Everybody's Got to Clap" שיצא ב-1971.
הטכנאי המפורסם אדי קריימר סיפר על הקלטות התקליט "House of the Holy" ב-1972: "הוא המתופף הכי קל להקלטה שאי פעם עבדתי איתו.
הושבתי אותו בחדר לבד.
.
.
כשעל התופים רק שלושה מיקרופונים.
הסאונד היה מצוין.
.
.
בונזו נשמע ככה מכיוון שהוא הכה בתופים חזק יותר מכל מי שאי פעם שמעתי.
.
.
במובנים רבים הוא היה המפתח ללד זפלין".
על סגנון הנגינה שלו אמר בונהם באותה שנה: "אני מאוד אוהב לצעוק כשאני מנגן, אני צועק כמו דוב כדי להגביר את הקצב.
.
.
מזה שלושה סיבובי הופעות שלא קרעתי אף עור.
.
.
אם פשוט תניח למקל ליפול, זה ייראה כאילו אתה מכה בו חזק הרבה יותר ממה שקורה באמת.
אני נותן לו ליפול כשרק כוח הכבידה של הזרוע שלי מאחוריו".
‏
ב-1974, הופיע בונהם בסרט "Son of Dracula", וניגן שם בתופים.
יוצר הסרט הוא רינגו סטאר.
ב-27 ביוני 1980, בשל תשישות פיזית, נפל בונהם ממושבו והתמוטט לאחר השיר השלישי במהלך הופעה בנירנברג והיא בוטלה.
‏
ב-24 בספטמבר 1980, במהלך מסעם של הלהקה, בונהם ביקש לעצור לארוחת בוקר בה שתה כמות מופרזת של אלכוהול, והגיע שיכור לסטודיו ההקלטות.
שאר חברי הלהקה לקחו אותו לביתו של ג'ימי פייג', שם המשיך בשתייה ונרדם, ובבוקר למחרת נמצא מת.
הוא היה בן 32 במותו.
מותו הביא (בין היתר) להתפרקות הלהקה.
מבדיקה שלאחר המוות, לא נמצא שום זכר לסמים בדמו של בונהם וסיבת המוות הייתה חנק מקיא, כתוצאה מהשתייה.
גופתו של בונהם נשרפה ב-10 באוקטובר בראשהוק, ווסטרשיר.
על מצבת הקבר שלו נכתב:

לזכרו של בעל ואב אוהב,
ג'ון הנרי בונהם
שנפטר ב-25 בספטמבר 1980.
זכרונו יהיה בלבבותינו לנצח,
לילה טוב אהובי, תבורך.

בנו של בונהם, ג'ייסון (נולד ב-1966), הוא גם מתופף, ובדצמבר 2007 הוא ניגן בהופעת האיחוד של לד זפלין.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לג'ון בונהם:
•מוזיקאים בריטים
•מוזיקאי רוק
•מתופפים בריטים
•לד זפלין