כל מה שרצית לדעת על ג'ושו:
ג'וֹשוּ (מיפנית: Jōshū Jūshin, ג'ושו ג'וּשין; בכתב סיני: 趙州從諗, בווייד ג'יילס: Chao-chou Ts'ung-shen, צ'או צ'ואו צאנג שן, בפין-יין: Zhàozhōu Cōngshěn, ג'אוג'וו צונגשן; 778 – 897) אחת הדמויות המרכזיות בזן הסיני (צָ'אן), ומן המורים יוצאי-הדופן והחריגים בהיסטוריה של הזן.
ג'ושו היה מהחשובים שבהוגי הקואנים (ידוע למשל בקואן: "האם לכלב יש טבע בודהה?"), והוא נודע בהצהרותיו הפרדוקסליות ומעשיו המשונים.
הזן-בודהיזם של ג'ושו הושפע מן המחשבה הדאואיסטית, אך הוא נמנע מרעיונות מופשטים כגון: "הדרך" (דאו), "האמת", או "בודהא", ושם את הדגש על הדברים "בכָּכוּתם".
חלק מן הקואנים של ג'ושו מופיעים באוספי קואנים מפורסמים כמו: "דברי הצוק הכחול" ו"השער ללא הכניסה".
בגיל 17 פגש ג'ושו את מורה הזן נאנקואן פּוּיוּאן (Nánquán Pǔyuàn; 南泉普願; מיפנית:נָנְסֶן, Nansen Fugan; 748–835), והיה לתלמידו.
כשנאנקואן שאל את ג'ושו את הקואן: "מהי הדרך?", התפתח ביניהם דיאלוג, שבשיאו השיג ג'ושו הארה.
ג'ושו נשאר עם נאנקואן במשך 40 שנה, עד למותו של נאנקואן.
לאחר מכן שהה במנזרו של נאנקואן שלוש שנים נוספות, לתקופת האבל, ולאחריהן, בגיל 60, יצא לעשרים שנות נדודים ברחבי סין, בהן פגש ברוב מורי הזן של זמנו.
כשהיה בן 80 השתקע בכפר הולדתו, גואן יין יואן (Guānyīnyuàn; 観音院), במחוז ג'ו, שם לימד במשך 40 שנה נוספות קבוצה קטנה של נזירים, כאשר אנשים רבים, מלומדים, ושליטים, באו להאזין לדבריו ולשאול בעצתו.