כל מה שרצית לדעת על ג'ו שו:
ג'וזף אבנעזר "ג'ו" שו (אנגלית: Joseph Ebenezer "Joe" Shaw; 7 במאי 1883 – ספטמבר 1963) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי.
שו נולד בערי ברי שבלנקשייר, והחל את הקריירה במועדון המקומי.
לאחר מכן הוא עבר לשחק עבור אקרינגטון סטלני, וסייע למועדון לזכות באליפות לנקשייר.
ב-1907 הוא עבר לדרום לונדון והצטרף לוולוויץ' ארסנל.
משחקו הראשון היה נגד פרסטון נורת' אנד ב-28 בספטמבר, ותוך זמן קצר הוא הפך למגן השמאלי הקבוע למשך שבע העונות הבאות.
במועדון שררה אופטימיות לאחר ההעפלה לליגה הראשונה ב-1904 ועם העפלה במשך שנתיים ברציפות לחצי גמר גביע ה-FA, אך תוך זמן קצר היא התפוגגה.
לאחר המקום השישי בעונת 1908/1909 רמת המשחק של המועדון ירדה, ובעונת 1912/1913 הוא ירד ליגה.
למרות הירידה שו נשאר במועדון, כולל בזמן המעבר לאצטדיון הייבורי, והיה שחקן קבוע בעונה האחרונה (1914/1915) לפני השעייה המשחקים הרשמיים בגלל מלחמת העולם הראשונה.
הוא המשיך לשחק במשחקים הלא רשמיים, וכאשר חודשו המשחקים לאחר המלחמה הוא עבר לשחק בעמדת המגן הימני.
שו קיבל את סרט הקפטן של ארסנל ב-1919, והחליף את פרסי סנדס שעזב.
המועדון הצליח להעפיל בחזרה לליגה הראשונה, ושו המשיך לשחק עד גיל 38 (1922); משחקו ה-300 במדי ארסנל היה נגד ניוקאסל יונייטד ב-23 באפריל 1921, והוא היה השחקן השלישי בהיסטוריה של ארסנל שמגיע להישג זה לאחר פרסי סנדס ורודי מקאיצ'ריין.
שו השתתף במדי ארסנל ב-326 משחקים בסך הכל, אך לא הבקיע בהם ולו שער אחד.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל הוא החל לעסוק באימון, ובהתחלה אימן את קבוצת המילואים של ארסנל.
לאחר מותו הפתאומי של הרברט צ'פמן בינואר 1934 הוא מונה למאמן הזמני של הסגל הבוגר למשך יתרת העונה; שו המשיך בעבודתו הטובה של צ'פמן וזכה עם ארסנל באליפות לעונת 1933/1934, שהייתה השלישית בתולדות המועדון.
שו חזר לאמן את קבוצת המילואים לאחר שג'ורג' אליסון התמנה לתפקיד המאמן הראשי.
שו עבד בארסנל לאורך יתרת שנות ה-30 ובמהלך מלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה הוא אימן את צ'לסי במשך תקופה קצרה, אך חזר לארסנל והתמנה לעוזרו של טום ויטאקר ב-1947.
מאוחר יותר הוא עבד כנציג מטעם המועדון.
שו פרש מכדורגל ב-1956, לאחר 49 שנים שבהן היה קשור לארסנל.