גלוקגון

כל מה שרצית לדעת על גלוקגון:
גלוקגון הוא הורמון פפטידי.
גלוקגון נוצר בתאי אלפא שבאיי לנגרהנס שבלבלב, בסמוך לתאי בטא המייצרים אינסולין, אלא שפעולתו הפוכה לאינסולין.
אם רמת הסוכר בדם פוחתת מתחת לתחום הנורמה, מיד מופרש הגלוקגון מהלבלב.
אם רמת הסוכר בדם יורדת עקב מחסור במזון או כתוצאה מפעילות גופנית, מופרש עוד גלוקגון כדי למנוע את המשך ירידת רמת הסוכר ולספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו.
כמו לאינסולין, גם לגלוקגון יש השפעה על רקמות תאים נוספות, אבל בעיקר על הכבד, גלוקגון גורם לכבד לשחרר לדם את הגלוקוז (חד-סוכר) האגור בתאי הכבד, המביא ישירות לעלייה ברמת הסוכר בדם.
הגלוקגון גם מעורר סינתזה (יצירה) של גלוקוז מגליקוגן – רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים, או ממקורות שאינם פחמימות, כגון: חומצה לקטית וחומצות אמינו מסוימות.
לכן, פעילות גופנית נמרצת וארוחות עתירות חלבונים מעוררות הפרשת גלוקגון.
רמת הגלוקוז בדם משפיעה ישירות על הפרשת גלוקגון באמצעות מנגנון של משוב שלילי.
גלוקגון מלאכותי משמש כתרופה לטיפול בהיפוגליקמיה חמורה.

הורמונים

היפותלמוס ובלוטת יותרת המוח
TRH – CRH – GnRH -‏ GHRH – סומאטוסטאטין – דופאמין – וזופרסין – אוקסיטוצין – TSH – LH – FSH – הורמון הגדילה – פרולקטין – ACTH

ציר בלוטת יותרת הכליה
אפינפרין – נוראפינפרין – אלדוסטרון – קורטיזול – DHEA

ציר בלוטת התריס
בלוטת התריס: תירוקסין – תריודוטירונין – קלציטונין – בלוטת יותרת התריס: PTH

ציר בלוטות המין
אשכים: טסטוסטרון – AMH – אינהיבין.
שחלות: אסטרדיול – פרוגסטרון – אינהיבין\אקטיבין – רלאקסין

בלוטות אנדוקריניות אחרות
לבלב: גלוקגון – אינסולין – סומאטוסטאטין.
בלוטת האיצטרובל: מלטונין

בלוטות לא אנדוקריניות
שליה: hCG – HPL – אסטרוגן (אסטריול, אסטרדיול, אסטרון) – פרוגסטרון.
כליה: רנין – EPO – קלציטריול – פרוסטגלנדין.
חדרי הלב: ANP.
קיבה: גסטרין – גרלין.
תריסריון: CCK – GIP – סקרטין – מוטילין – VIP.
המעי העקום: אנטרוגלוקגון.
רקמות שומן: לפטין – אדיפונקטין – רסיסטין.
בלוטת התימוס: תימוסין – תימופואיטין – תימולין.
שלד: אוסטאוקלצין.
כבד: IGF-1 – IGF-2

נוצרים באתר המטרה
NGF – BDNF – NT-3

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגלוקגון:
•הורמונים