כל מה שרצית לדעת על גליפטודון:
גליפטודון (או גליפטודונט) היה יונק פרהיסטורי שחי באמריקה הדרומית בתקופת הפליסטוקן.
שמו לקוח מיוונית והוא מתייחס לשיניו העגולות.
הגליפטודון דמה לארמדיל ענק.
אורכו עמד על 3 מטרים.
נהוג להניח כי הגליפטודון היה צמחוני והתקיים על ליקוט עשב וצמחייה אחרת אשר גדלה בסמוך לנהרות וגופי מים.
הגליפטודון, יונק גדול וכבד, היה מסוגל לנוע במהירות מרבית של שלושה ורבע קילומטרים לשעה.
הגליפטודוניים כוסו בשריון גרמי שהורכב מלמעלה מ־1000 לוחות עצם בעובי 2.
5 סנטימטרים.
האוֹסטֶאוֹדֶרמִים, לוחות מגן אלו, שנו ממין למין של הגליפטודון בדוגמתם וסוגם.
לוחות המגן ספקו לגליפטודון הגנה דומה לזאת של הצב, אולם נבצר ממנו להכניס את ראשו לתוך השריון, ולכן הוא פיתח כיפה עצמתית על חלקה העליון של גולגלתו.
זנב הגליפטודון היה ענוד טבעות שריון וכמה דורבנות בקצהו.
שרירים שמטרתם לא ידועה הקטינו את חלל האף.
אחדים שיערו כי השרירים נועדו לחדק כזה של הטפיר או הפיל.
אף על פי כן, ברוב בעלי החדק מצויות עצמות אף המתארכות מהגולגולת, מאפיין שאיננו מתקיים בקרב הגליפטודוניים.
הלסת התחתונה של הגליפטודון הייתה עמוקה ותמכה בשרירי הלעיסה הגדולים.
תמיכה זאת סייעה בלעיסת הצמחייה המחוספסת והסיבית המצויה לגדות נהרות ואגמים.
הגליפטודוניים היו חלק בתת-סדרת ארמדילאים שבסדרת היונקים הדלשינאים.
סדרה זאת כוללת את תת-סדרת דובי נמלים ותת־סדרת עצלנאים.
טורפי הגליפטודון יכלו לכלול את הנמר השנחרבי ושנחרביים אחרים, אולם טורפים אלו יאלצו להאבק כדי להפוך את הגליפטודון (השוקל בין טונה לשתי טונות) על גבו, כדי להגיע לאזוריו הבלתי מוגנים.
מקור הגליפטודונאים באמריקה הדרומית והם היגרו לדרום־מערב אמריקה הצפונית, במהלך אירוע ההגירה הגדול שנקרא ההחלפה האמריקנית הגדולה ואירע לאחר חיבור צפון ודרום אמריקה בפנמה, לפני כ־3 מיליון שנים‏.
הגליפטודוניים נכחדו לפני כ־10,000 שנים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגליפטודון:
•מינים שנכחדו
•דלשינאים