כל מה שרצית לדעת על גלי רדיו:
גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 קילו-הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי.
אורכי הגל של תדרים אלו הם 100 ק"מ עד 1 מילימטר.
ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים במהירות האור, ונעים בשדות אלקטרומגנטיים המתפשטים בריק.
תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לתקשורת אלחוטית.
לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב פס מסוים.
לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני – גם לשוחח אתו.
כיוון שהרוחב הכולל של גלי הרדיו סופי, ולכל משדר נדרש רוחב פס מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל.
העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת.
סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של פס רחב של תדר רדיו בכבלים, פס זה מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים.
דבר דומה הוא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים.
פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת הטלפון הסלולרי.
עד להמצאה זו התאפשר קשר אלחוטי אישי רק בטווחים קצרים ביותר, או למטרות בעלות חשיבות לאומית.
בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים למטרה זו, לה אחראי משרד התקשורת.
המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי.
ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.
4 גיגה-הרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה.
במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכים בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.