כל מה שרצית לדעת על גן החשמל:
גן החשמל (בשמו הרשמי: גינת השרון) הוא גן ציבורי בדרום תל אביב, בין הרחובות החשמל, ברזילי ולבונטין.
הגן והרחוב הסמוך נקראים על שם תחנת הכח הראשונה של תל אביב שפעלה במקום, עוד טרם בניית תחנת הכח רדינג.
ראשיתו של הגן עם הקמתה של שכונת רמת השרון ההיסטורית ב-1922.
הוא חסה בצלם של עצי דקל וצאלון שניטעו בו, ושאפשרו לזוגות צעירים להתבודד בו, עד כי כונה בידי תושבי השכונה "גינת הנשיקות".
במהלך השנים שינתה השכונה את פניה.
את דייריה האמידים החליפו משרדים ותעשייה זעירה, ורבים מהמבנים בה הוזנחו.
גן החשמל הפך בהדרגה ממקום נעים ורומנטי למוקד של נרקומנים וזונות ממין זכר, רבים מהם קטינים.
בראשית המאה ה-21 עבר גן החשמל מתיחת פנים, ותוכנן מחדש בידי האדריכל אריה קוץ.
העצים הוותיקים נעקרו לטובת מראה מואר יותר, המקשה על פעילות מפוקפקת כבעבר, ואת המדשאות החליפו רחבות מרוצפות.
כן הוקם בו מגרש כדורסל קטן ומתחם לבעלי כלבים.
מתחת לגן הוקם חניון תת-קרקעי.
במקביל לשינוי הארכיטקטוני, התמקמו במתחם הסובב את גן החשמל מספר חנויות מעצבים, וכן הוקמו בו כמה מועדונים.
בשנת 2008 היה הגן אחד מהמתחמים שבו קיימה עיריית תל אביב-יפו את אירועי "חג המוזיקה", שכלל הופעות של אמנים לציבור הרחב.
לא הכל היו שבעי רצון מהשינוי שעבר הגן.
מבקרת האדריכלות אסתר זנדברג מתחה ביקורת על התכנון החדש, וטענה כי "התוצאה האומללה דוקרת בלב ובעיניים" וכינתה אותו "אוקיינוסים של אריחי אקרשטיין, מטראז' היסטרי של קירות, קורות, מפלסים, פרגולות, טריבונות ופתחי אוורור כעורים, שורה מבהילה של גדרות, מעקות וספסלי ישיבה מתכתיים אכזריים, וערב רב של פרטי בנייה עילגים בביצוע ירוד.
" מתכנן הגן, אריה קוץ, אמר בתגובה כי את הגן יש לבחון לאורך זמן, וכי העצים הצעירים שניטעו בו יגדלו עם הזמן.
אחרים מתחו ביקורת על כך שהעירייה דוחקת מקרבה את תרבות השוליים.