כל מה שרצית לדעת על גניבא:
גניבא, חכם בבלי, בן הדור הראשון של האמוראים, חברו ותלמידו של רב.
גניבא ערער על מנהיגותו של ראש הגולה מר עוקבא והציק לו זמן ממושך.
מר עוקבא פנה לרבי אלעזר בן פדת בשאלה אם יוכל להסגירו לידי השלטונות הסאסאנים שגיבו את מוסד ראש הגולה, והיו נכונים להסיר מכשולים כמו אלו מפניו.
רבי אלעזר הורה לו שלא לעשות כן.
גם כאשר גברו ההצקות ומר עוקבא שלח את השאלה פעם שנייה, הורה לו רבי אלעזר להבליג, ללמוד בבית המדרש, וה' יריב את ריבו.
התלמוד מסיים: "הדבר יצא מפי רבי אלעזר ונתנוהו לגניבא בקולר (בו קושרים את הנידונים למוות)".
אהרן הימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים, משער כי בפעם זו, חמק גניבא מעונש המלכות ולא נהרג.
בכך הוא מסביר סיפור אחר בו התלבטו אמוראים אם לקום לכבודו כיון שבר אוריין הוא, או שאין הדבר ראוי מאחר שהוא "בעל מחלוקת" ("פלגאה").
אולם בסופו של דבר נתפס גניבא שוב בידי המלכות והוצא להורג, על פי המתואר בתלמוד הבבלי והירושלמי בשעת הוצאתו להורג ציווה להעניק ארבע מאות זוז מנכסיו לרבי אבינא, שכפי הנראה היה תלמידו.