כל מה שרצית לדעת על ג'ק אלברטסון:
ג'ונתן 'ג'ק' אלברטסון (אנגלית: Jack Albertson; 16 ביוני 1907 – 25 בנובמבר 1981) היה בדרן יהודי אמריקאי.
זוכה פרס האוסקר, קומיקאי, רקדן, זמר ומוזיקאי ומשחק בתיאטרון, טלוויזיה, רדיו ובקולנוע.
הוא אחד מהבודדים שזכה בפרס האוסקר, האמי והטוני.
אלברטסון נולד במאלדן, מסצ'וסטס לזוג הורים יהודים, פלורה קראפט, מהגרת רוסייה ולאו אלברטסון, מהגר פולני.
גם שני אחיו היו לשחקנים.
אלברטסון נשר מבית ספר תיכון ונסע לניו יורק כדי להצליח בשואו-ביזנס.
הוא היה עני מדי מכדי לרכוש חדר במלון עלוב ולכן בחורף ישן בתחנת רכבת והתגנב לרכבות כשהסדרנים הלכו.
בקיץ היה ישן בסנטרל פארק.
עבודתו הראשונה בעסקי השעשועים הייתה בלהקת רקדני ווֹדְבִיל נודדת.
עד מהרה החל להופיע כרקדן וכבדרן במקומות קבועים, כשמשם הגיע לככב בהצגות רבות בברודוויי הכוללים את "Top Banana" (שעובד אחר כך לסרט קולנוע בו כיכב אלברטסון), "The Cradle Will Rock" (שביים אורסון ולס והפיק ג'ון האוסמן), "Show Boat", "נערי הזהב" מאת ניל סיימון, עליו קיבל מועמדות לפרס הטוני לשחקן ראשי המחזה וב"הנושא היה שושנים" מאת פרנק.
ד.
גילרוי, עליו קיבל בשנת 1965 פרס טוני לשחקו המשנה הטוב ביותר.
כשעל אותו תפקיד קיבל את פרס האוסקר ב- 1969 בעיבוד הקולנועי למחזה, בו כיכבו גם פטרישיה ניל ומרטין שין.
הוא נודע גם בזכות שני תוכניות רדיו מצליחות ששידר.
עוד כיכב בקולנוע בסרט האסונות "הרפתקה בפוסידון", בקומדיה המוזיקלית "דודנים מתנשקים", בכיכובו של אלביס פרסלי, "כיצד לרצוח את אישתך", לצד ג'ק למון וגם תרם את קולו לסרט האנימציה "השועל והכלבלב", שהיה האחרון שנעשה ברוח האנימציה הקלאסית של חברת וולט דיסני ושיחק את התפקיד בסרט "וילי וונקה ומפעל השוקולד" ב-1971 את סבא של צ'ארלי.
הוא נודע גם כשחקן טלוויזיה פורה.
הבולט בתפקידיו היה בקומדיית מצבים מצליחה בשם "צ'יקו והאיש" ששודרה בין השנים 1974-1978.
הוא גילם בסדרה את אד בראון (האיש) וזכה על תפקידו בפרס אמי בשנת 1976.
אלברטסון הופיע גם בשורה של הופעות אורח בסדרות טלוויזיה, כגון "אזור הדמדומים", "לוסי אהובתי", "המופע של אנדי גריפית'", "בוננזה" ו"המלאכיות של צ'רלי".
רובם שודרו במהלך שנות השבעים.
אלברטסון נפטר בנובמבר 1981, לאחר מאבק של שלוש שנים נגד מחלת סרטן המעי הגס שהתגלתה אצלו.
הוא לא פרסם על דבר מחלתו, ובכך יכל להמשיך לעבוד עד ליום מותו.
הוא לא נקבר, אלא בוצעה שריפת גופה והאפר פוזר במימי האוקיינוס השקט.