כל מה שרצית לדעת על גראז' רוק:
הגראז' רוק (Garage Rock) הוא סוגת רוק שהתפתח בארצות הברית בשנות ה-60.
הסגנון אופיין בצליל רוק אנד רול פשוט וגולמי, והושפע מלהקות הפלישה הבריטית כמו הביטלס, הרולינג סטונז והקינקס וכמו כן מלהקות הרוקנרול והרית'ם אנד בלוז של עשור לפניו.
הלהקות שהשתייכו לסגנון היו צעירות וחובבניות, ולכן הצליל שלהן היה הרבה יותר גס מזה של הלהקות הבריטיות שהשפיעו עליהן.
מרבית הלהקות הדגישו את החובבניות וחוסר המקצועיות שלהן על ידי כך שניגנו את אותם 3 אקורדים בסיסיים, הלמו בגיטרות שלהם ונהמו וצרחו את מילות השירים.
בשיאו של הסגנון, היו אלפים רבים של להקות גאראג' בארצות הברית וחלק מהן (כמו ה-Seeds וה-Standells) הוציאו שירים שהפכו ללהיטים, אבל רוב הלהקות נשארו בגדר האלמוניות.
הז'אנר נעלם כמעט סופית כאשר הפסיכדליה נכנסה לתמונה ב-1967-8.
בשנים האלו כמעט לא היו קיימות להקות גראז' יותר, ואפשר לומר שהז'אנר מת.
הגראז' יזכר תמיד כהסבא של הפאנק, וזאת מפני שהפאנק הפך לאידיולוגיה את מה שלהקות הגראז' עשו, לנגן מוזיקה טובה, בלי לדעת שום דבר במוזיקה.
הגראז' היה האקט האחרון של הרוקנרול הפרימאלי בשנות השישים, ובעצם מכאן ועד הולדת הפאנק הרוקנרול כמעט ולא היה קיים במרחב המוזיקלי של אותן שנים (1967-1976).
הגראז' הוא הדוגמה הקלאסית והברורה ביותר למה שנעשה ברוק בתדירות משתנה כבר עשרות שנים, ובעצם מהווה את הנחת היסוד החשובה ביותר לגבי מוזיקה לפיה אין שום משמעות לרמת הטכניקה של המבצע, ולא לשום ייפוי אסתטי חיצוני (הפקה, נגנים מקצועיים, יחסי ציבור וכיוצא בזה)בתחילת שנות ה-80, נוצר סגנון תחיית הגראז' רוק, שבו להקות רבות ניסו לחקות את הצליל, המראה והגישה של הגראז' רוק המקורי.
הסגנון הזה למעשה מחזיק מעמד עד היום.