כל מה שרצית לדעת על דגם העיר האנכית:
דגם העיר האנכית הוא רעיון להקמת עיר הפרושה על פני רחוב ראשי אחד וממנו היא צומחת.
לפי רעיון של האדריכל הספרדי ארתורו סוריה שהגה את הרעיון בשנת 1882 וממנו צמחה "תנועת העיר האנכית" שהיה רעיון משופר של דגם הערים הקדום של "רחובות שתי וערב" שהקדימה את רעיון "עיר הגנים" הבנויה בצורה מעגלית.
הרעיון ליצור עיר הפרושה לרוחב נוצר לפני שנוצרו הדגמים המקובלים כיום שנוצרו בתחילת המאה ה-20 שנועדו ליצור עיר בצורה מעגלית או קוטבית.
הרעיון היה ליצור רצועה של תעשייה ומפעלים בצידו האחד של רחוב ראשי החוצה את כל העיר לעומת צידו השני שיהיה מוקדש למגורים.
ככל שהעיר תתרחב יותר כך הרחוב הראשי או הרחובות המקבילים יתארכו יותר מבלי להתרחב לצדדים וכך לא תהיה בעיה של צפיפות וזיהום אוויר.
העקרונות לפיהם העיר צריכה לפעול :
אזור המיועד למסילת רכבת
אזור של תעשייה ושל מוסדות חינוך מדעיים וטכניים
ריאות ירוקות או שטח החוצץ בין מגורים לבין כביש מהיר
אזור מגורים ושל מוסדות חברתיים
אזור חקלאי עם גינות וחוות חקלאיות בבעלות המדינה ("סובחוז" בברית המועצות).
רעיון העיר האנכית בוצע ושוכלל לראשונה על ידי מתכנן הערים הרוסי "ניקולאי אלכסנדרוביץ' מיליוטין במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 לאחר שתכנן דגם דומה בפרנקפורט, גרמניה ולאחר שהאדריכל הגרמני "ארנסט מאי" תכנן דגם דומה בעיר מגניטוגורסק בברית המועצות שהוקמה בתור עיר תעשייתית עבור כורי הפחם שגרו בעיר ועבדו במפעלי התעשייה בה.
מרכז עסקים ראשי אנכי
ישנם ערים בהם מרכז העסקים הראשי בנוי לפי דגם של עיר אנכית שבה ישנו רק "רחוב ראשי אחד" שבו מצויים כל המוסדות החשובים של העיר וכל מרכזי המסחר והעסקים.
לדוגמה העיר: "ברזיליה" בירת ברזיל שבה ישנה שדרה מסחרית אחת ארוכה שבה מצויים כל מוסדות השלטון והתרבות בעיר.
כיום משתמשים ברעיון זה עבור אזורי תעשייה המוקמים לצד מסילת רכבת או כביש מהיר.